הכוח של המוח

הכוח של המוח

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

הכוח של המוח

הכוח של המוח

כולנו יודעים שכוח רב טמון במוחו של כל אחד ואחת מאיתנו – הכוח לשנות תפיסות עולם, הכוח לגרום לתהליכים בחיינו לקרום עור וגידים ועוד…
השאלה היא כיצד אנו יכולים להתוודות לאותו כוח ולמצות את אותו פוטנציאל, הגלום באונות הימנית והשמאלי של מוחנו.
בתחילת שנות ה 60 חקר רוג'ר ספרי את פעילות המוח וגילה את חלוקת העבודה בין שתי אונות המוח.
הממצאים היו :
האונה השמאלית –  מתמחה  בכל הקשור בשפה ובמיומנויות מוטוריות, זו- היא האונה הרציונאלית הלוגית.
האונה הימנית – מתמחה  בכל הקשור לפונקציות המרחב ,זו-היא האונה האנלוגיות , האחראית על ביטויי  הרגשות .
לכל אדם יש צד דומיננטי יותר , אשר נקבע על פי תורשה וסביבת גידול.
על ידי הכרה בצדדים החזקים שלנו והחזקים פחות ותוך כדי עבודה, אנו יכולים להגיע למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל הטמון בנו.
במרבית הזמן, אנו משתמשים בצד השמאלי של מוחנו – הצד המסורתי , הצד שיותר דומיננטי בפתירת בעיות, על פי מה שלמדנו מהמורים שלנו , מההורים שלנו .
הצד השמאלי מתמודד עם כל המידע וה"רעש" בעידן החדש- הוא מהווה מעין אנטנה לסביבה.
שימוש יתר בצד השמאלי גורם לעומס על מערכות הגוף ובסופו של דבר למשברים שאנו חווים, הקלים והקשים. אחד הסממנים לעומס, הוא אותו לחץ וסטרס שאנו חווים במהלך היום, שגורם גם למחסור בשינה שמגביר את הלחץ וחוזר חלילה במעין מעגל קסמים שקשה לשנותו.
הפתרון לכאורה פשוט : לחזור להשתמש בצד הימני של מוחנו.
השאלה היא, איך לגרום לאונה הימנית – היצירתית, לקחת חלק פעיל יותר בתהליך קבלת ההחלטות בחיינו האישיים והמקצועיים?
לחזור להיות ילדים , כן , כן . זוכרים כמה "השתוללנו" בתור ילדים – שחינו בים , הלכנו , רכבנו על אופניים , רקדנו , לרבים מאיתנו היתה גם חיית מחמד ללטף, שמענו מוזיקה רק בשביל הכיף,
שיחקנו ב"כאילו" , נתנו לעצמנו לדמיין דברים בלי שום מגבלה והרבינו לצחוק.
כל הפעולות הללו קשורות לצד ימין של המוח, שמשחרר חומרים מרגיעים לגוף בביצועם.
דבר הגורם לנו לחזור לפעולות היום יומיות פוריים יותר.
פעולות נוספות שמחזקות את השימוש בצד הימני הם :
לצחצח שיניים ביד שמאל, לנסוע לעבודה בדרך אחרת, ללכת לתיאטרון, כל יום לעשות משהו חדש, לפתור תשבצים, לשחק שח-מט, שש-בש, לשחק משחקי קלפים ועוד….

 

אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

טו בשבט

"תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי למינהו".
הכר את עצמך, את שורשיך את גזעך את ענפיך. מה מפעיל אותך? מהם ערכיך?

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

לכל עם יש שם

                     

לכל איש יש שם

לכל איש יש שם, שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואמו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג.
לכל איש יש שם, שנתנו לו ההרים ונתנו לו כתליו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו שונאיו ונתנו לו אהבתו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו חגיו ונתנו לו מלאכתו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עיוורונו.
לכל איש יש שם, שנתן לו הים ונתן לו מותו.
(זלדה)

בהקבלה לשיר הנפלא של זלדה, המצוטט לעיל, האם חשבתם אי-פעם אילו תכונות, אילו איפיונים, היו ביעקב אבינו, ששמו השני היה ישראל, שנתנו לו את שמו, אשר הועבר לכולנו – לכל עם ישראל?

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר