מגדלור

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מגדלור

המגדלור

 

הסיפור הידוע על המגדלור:

אוניית מלחמה של הצי השישי, עשתה את דרכה בסערה גדולה.
ערפל כבד שרר באותו לילה וגלי ענק נשברו על סיפון האוניה.הקצין אשר על הסיפון מבחין באור רחוק העומד בנתיב הספינה.
הקצין עולה בקשר מול הספינה ומבקש מהצוות שעל האניה הזרה לזוז, אולם אין תשובה. הקצין נלחץ, מנסה שוב ושוב, אך ללא כל מענה.
הקצין מבקש מרב החובל להגיע מיידית.

רב החובל מגיע לגשר הפיקוד ובקול סמכותי אומר: "כאן האדמירל –  ג'ון מוסטנג ואני מצווה עלכם, לזוז מיידית 10 מעלות שמאלה".
ועדיין אין תשובה מהצד השני.
רב החובל מתעצבן ומעלה את הטונים: "כאן האדמירל ואם לא תזוזו במיידית, נעלה עליכם".
לפתע נשמע קול מעברו השני של מכשיר הקשר: "כאן סמל ברי מני ואני אחראי על המגדלור, נא זוזו 5 מעלות ימינה, אחרת תתנפצו על הסלעים".
רב החובל מבין שטעה טעות חמורה ועוד רגע, הוא היה טובע יחד עם ספינתו וגאוותו.
ומזיז את ספינתו בהתאם להנחיות שהגיעו מהמגדלור.
אז מה אנו למדים מהסיפור:
    
1. המגדלור הוא הערכים שלנו ועלומת האור שלו, עוזרת לנו לנתב את דרכינו בים החיים.
2. האגו שלנו, גורם לנו לפעמים להתעלם הליבה האמיתית שלנו ובכך לטעות ושלם על כך מחירים כבדים.
 
הגדירו את המגדלור שלכם ותרגמו אותו לעשייה, בכל ענפי עץ החיים שלכם.

 

אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות עסקית

חזון עסקי

"חזון הוא כוח בעל עוצמה מרשימה הפועל בלבו של אדם…
…חזון הוא דבר מרנין. הוא מצית את הניצוץ, את הריגוש, המעלה את הארגון משגרת היומיום האפור". (פיטר סנג'י).

כאשר אנו מדברים על חזון עסקי, הכוונה לחזון משותף לאנשים רבים העובדים באותו ארגון.
החזון המשותף בא לענות על השאלה: מה אנו רוצים ליצור/לפתח/להקים בארגון? והוא שואף עוצמתו מהאיכפתיות המשותפת להגשים משהו החשוב לכולם.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

טיפוח יחסי רעות ואיכפתיות כלפי החברה וכלפי הסביבה

מטרות רבות למערכת החינוך שלנו, אשר עברו שיכתוב במשך השנים. בשנת 2000 עבר חוק החינוך הממלכתי התשי"ג-1953 שינוי,  באשר למטרות החינוך הממלכתי וקבע 11 מטרות המפורטות בחוק – החל מחינוך אדם להיות אוהב עמו וארצו ונאמן למדינתו, דרך הנחלת עקרונות מגילת העצמאות, הקניית השגים בתחומי דעת ומדע שונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, שאיפה להענקת שיויון הזדמנויות, לימוד תולדות ישראל, מדינת ישראל, תורת ישראל, מורשת ישראל, הכרת השפה, התרבות והמורשת של האוכלוסיה הערבית ושאר מיעוטים במדינה וכמובן – טיפוח מעורבות בחיי החברה הישראלית, פיתוח יחס של כבוד ואחריות לסביבה.
כולן מטרות ראויות וחשובות. יש המושגות בחלקן בבתיה"ס שלנו, יש המושגות במלואן ויש כאלה אשר רק כתובות על הנייר.
                                                           

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

לכל עם יש שם

                     

לכל איש יש שם

לכל איש יש שם, שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואמו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג.
לכל איש יש שם, שנתנו לו ההרים ונתנו לו כתליו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו שונאיו ונתנו לו אהבתו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו חגיו ונתנו לו מלאכתו.
לכל איש יש שם, שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עיוורונו.
לכל איש יש שם, שנתן לו הים ונתן לו מותו.
(זלדה)

בהקבלה לשיר הנפלא של זלדה, המצוטט לעיל, האם חשבתם אי-פעם אילו תכונות, אילו איפיונים, היו ביעקב אבינו, ששמו השני היה ישראל, שנתנו לו את שמו, אשר הועבר לכולנו – לכל עם ישראל?

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

יום הזיכרון ויום העצמאות

יום הזיכרון ויום העצמאות – שני ימים טעונים מאד, קשורים זה בזה, מחוברים מאד לחיינו, עומדים תמיד לפתחו של סדר היום הישראלי והיהודי, בהציגם את ההתמודדות התמידית שלנו, על הזהות היהודית המודרנית ועל משמעות הקיום היהודי והאזרחות הישראלית.

במשך השנים התנהל ויכוח על התאריכים שבהם יש לקבוע את יום הזיכרון (שבתחילה נקבע רק לזכר חללי מלחמת השחרור) ואת יום העצמאות. הויכוח ניטש הן לגבי התאריך והן לגבי התכנים.
התפיסה הבסיסית הייתה, שיש לשלב את האזכרה לנופלים ביום קיים – יום המציין גבורה לאומית (כמו ל"ג בעומר או י"א באדר) ולא ליצור מועד חדש בלוח השנה הלאומי.
בפברואר 1951 התקבלה החלטה, ע"י המועצה הציבורית להנצחת החייל כי: "יום הזיכרון הקבוע לגיבורי מלחמת קוממיות ישראל, יהיה תמיד יום לפני יום העצמאות".
          

לקריאת המאמר