ראפור (RAPPORT) 

ראפור

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

ראפור

ראפור (RAPPORT

 קשר, זיקה, כימיה, הנוצרת בין אנשים.

 

לא פעם אנו פוגשים באנשים שניחנו ביכולת ליצור קשר עם כל אדם ואנו חושבים – זו ממש מתנה. איך עושים זאת?

כאן בא המושג ראפור לעזרתנו.
זהו מושג בצרפתית המסביר אופן יצירת קשר בין אנשים, או כמו שאנו נוהגים לומר: נוצרת ביניהם כימיה… בעברית פירושו זיקה. נוצרת זיקה בין 2 אנשים ברמה של אקלים, אמון, הבנה.
כאשר נוצר ראפור בין שני אנשים (או יותר) יש סיכוי שתהיה ביניהם תקשורת אפקטיבית, שיהיה להם נוח ונעים זה בחברת זה.
 
ראפור הינה תופעה טבעית הלקוחה מעולם ה –nlp  המתרחשת במפגש בין שני אנשים ויותר.
 
Nlp –            תיכנות מחדש של המוח, של השפה העצבית.
 
Neuro –               המערכת העצבית, המוח: כיצד אנחנו חושבים?
Linguistic –         תקשורת מילולית: כיצד אנו מבטאים את המחשבות, התחושות שלנו?
 
Programming  –  התנהגות, תגובה: כיצד אנו הופכים מחשבה לפעולה?
 
 
ראפור, כאמור,  הינה אותה תחושת "כימיה" שאנו מרגישים לעתים, בפגישה עם אנשים. אותה תחושה שאנו "משדרים" על אותו גל עם אנשים אלו.
במקרה של ראפור, נוצרים יחסים וקשרים ללא שיפוט או ביקורת. יחסים שיובילו להבנה הדדית – בחברה, בקריירה, בזוגיות.
ראפור ניתן ליצור אפילו בין המחשבות שלנו לסיטואציות בחיינו ובין הערכים לחזון החיים.
 
נשאלת השאלה – האם אפשר לפתח ראפור בין שני אנשים, או שעלינו לחכות שהדבר יקרה מעצמו. ואם לא יקרה, מה אז?
 
ד"ר ריצ'רד בנדלר  וד"ר גון גרינדר – מפתחי גישת ה nlp, בדקו מדוע ישנם אנשים אשר יוצרים ראפור בצורה טבעית וכאלו שלא והאם ניתן ללמד את אלו שהראפור אינו טבעי להם.
תוצאת המחקרים הצביעו על כך שניתן ללמוד, על ידי טכניקות שונות וחזרה עקבית עליהם, יצירת ראפור בין אנשים.
 
למשל:
 בני זוג היושבים יחדיו , כאשר אחד עם זרועות משולבות וסגורות והשני עם זרועות פתוחות המונחות על השולחן. האם הם נמצאים במצב של rappor?
או מצב בו מראיינים מישהו לעבודה והמראיין אפילו לא יוצר קשר עין ויושב מאחורי שולחן גדול מעץ אלון, האם המראיין נמצא במצב של rapport ?
כיצד ניתן אם כך להעביר את המסר הנכון כאשר הצד השני לא נמצא במצב של "קליטה"?
 
על נושאים אלו בא ה – nlp  לענות.
 
ניתן ליצור ראפור דרך יצירת התאמות או דרכי שיקוף לאדם הנמצא מולנו.
 
ישנן 4 דרכי שיקוף:
 
ויזואלי – מה שנראה לעין – שפת גוף, סגנון לבוש.
מיקצבי – טון דיבור, עוצמת דיבור, מהירות דיבור, עומק צליל.
רעיוני –  דעות, משפטים, ביטויים.
קינסטטי – מגעים – סוגי מגע, מיקום המגע.
 
שיקוף יוצר קשר, מביא לראפור – כיצד?
 
כ – 90 אחוזים מהתקשורת בין אנשים מועברת דרך התת מודע, כגון שפת גוף, תנוחת גוף, אינטואיציה וכ'ו.. ורק כ– 10 אחוזים מועברים דרך המודע שלנו כגון המילים בהן מועבר המסר.
פעולת השיקוף קיימת בתת-מודע ואינה נתפסת ע"י המודע.
 
כדי להשיג שיקוף ברמה הויזואלית למשל, צריך לשנות את תנוחת הגוף בצורה עדינה, לא בולטת, מספר שניות אחר שהאדם מולנו שינה את תנוחת גופו, אחרת הדבר ייראה כפעולת חיקוי פשוטה ואז לא תתקבל התוצאה הצפויה.
 
כאשר אתם יושבים מול אדם בפגישה, שימו לב לצורת הישיבה שלו, לטון הדיבור שלו, לתנועת הגוף שלו,
לשפה בה הוא משתמש. עכשיו החלו לדבר איתו באותה צורה ובאותה תנוחת גוף התואמות לשלו. לאט לאט קחו את השליטה ועיברו לתנוחת גוף וטון דיבור המתאים לכם ושימו לב לשינויים אצל בן שיחכם.
המהלך המצביע על כך שאנו בראפור נקרא הובלה (LEADING). הכניסה לראפור נקראת הצטרפות (PACING).
 
עכשיו כשאתם קוראים שורות אלו והינכם אומרים "וואלה… הדברים שהוא כותב מדברים אלי".
זהו ראפור שבא לידי ביטוי בכתיבה.
 
ראפור בין הערכים שלנו לחזון שלנו – מגיעים אלי מתאמנים אשר החזון אינו עומד בקנה אחד עם מערכת האמונות והערכים שלהם  ולכן החזון או החלום גם אינו מתגשם.
 
למשל:
החזון הוא ללמוד באוניברסיטה. אך האמונה שמלווה אותו שנים, עוד מבית ספר היא:  "אני לא תלמיד טוב".  כלומר, יש כאן חוסר התאמה בין החזון של האדם לבין האמונות שלו.
במצב כזה יש לסייע לאדם ליצור ראפור עם עצמו, עם שאיפותיו ועם חלומותיו, תוך שימוש בשפה מעצימה ובעבודה על חווית העתיד הרצויה כלימוד על מהלכי ההווה.
 
כאשר נוצר ראפור בין שני בני אדם, אחר תהליך כזה של שיקוף, ניתן לחוות את הרגשות של הצד השני, לעתים אפילו עד הרבה בה איננו יודעים אם החוויות המדוברות הן שלנו או של האדם היושב מולנו. כדאי לשים לב לכך ולהיות ערניים מאד.
 
בראפור עושים שימוש:
אנשי עסקים לקראת פגישה , עורכי דין לקראת דיונים, גברים ונשים לקראת פגישות הכרות, אנשי מכירות, אנשי שירות, הורים הרוצים ללמד את ילדיהם דרכי נעם והליכות.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות עסקית

מנהיגותו של איש המכירות

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת והיא מתקשרת בצורה ישירה להשפעה – היכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים. (ויקפדיה).

על מנהיגות נכתבו אין ספור מאמרים וספרים, הוצגו מודלים שונים של מנהיגות ומיגוון מטאפורות,המתארות את דמות המנהיג כמצביא, רועה, מצפן, אור, שמש, מגדלור, מוח, מוריד הגשם ועוד. דרך המטאפורות אפשר לגלות את ההנחה האומרת מי הם המונהגים. למשל: ראיית המנהיגות בתפקיד רועה, מניחה שאת המונהגים מאפיינת תכונת העדריות. תפיסת המנהיגות כשמש, מביעה את החשיבות והתלות של המונהגים במנהיגות, אך גם את הסכנה שבחשיפה רבה מדי למנהיגות, וכך הלאה.

מקס וובר (1920-1864), סוציולוג ופילוסוף גרמני, ייחס את יכולת המנהיגות לכריזמה שיש למנהיג. הסמכות הכריזמטית מתקיימת רק כל עוד המנהיג מוכיח למונהגים את יכולתו יוצאת הדופן. לפי וובר, לבעל הכריזמה יש איכויות על-טבעיות שבעזרתן הוא יוצר את הנוכחות המנהיגותית.

אולם היום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתח ולטפח אותו ואפילו להתאימו לסיטואציה ספציפית. דהיינו: הכישורים אינם תלויים במצב, אלא ביכולתו של המנהל להתאים את התנהגותו למציאות.

טופלר בספרו "מהפך העוצמה" כותב: "העקרון אשר ישלוט בחברה העתידית בסגנונות ניהול, יועתק מניהול שנועד לפקח על מיזם, למנהיגות שנועדה להפיק את המיטב מאנשים ולהגיב במהירות לשינויים".

לקריאת המאמר
שפת גוף

אבחון בשפת גוף

שפת גוף היא שפה לכל דבר

שפת גוף הינה שפה, בה משמשות הבעות הפנים, תנועות ותנוחות הגוף השונות, להבעה ולהעברה של מסרים רצויים.
רוב התקשורת בין אנשים מועברת דרך התת מודע, כגון שפת גוף, תנוחת גוף, אינטואיציה וכו'.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

"חוק המאמץ המיזערי"

 
חוק זה מבוסס על העובדה שתבונת הטבע מתפקדת בקלות נטולת מאמץ ופטורה מכל דאגה. העיקרון המבוסס על  אי ההתנגדות. הרמוניה ואהבה. חוק זה אנו לומדים מן הטבע, ובאמצעותו אנו מגשימים את כוונותינו בקלות.
  
הרב מיכאל לייטמן  "חוכמת הקבלה" – "אין צורך לשנות שום דבר בגשמיות, חוץ מלהכניס בה את התוצאה הרוחנית, שהיינו רוצים להשיג על-ידה. הפעולה הזאת פשוטה מאוד, ורק נדמה לנו שצריך לסובב בשבילה את כל העולם. לא מן הסתם נכתב: "עולם כמנהגו נוהג".
מה שצריך להוסיף לא דורש מהעולם שום מאמץ, לא בכסף לא במשאבים ולא בפיתוח מערכות, אלא מאמצים קלים מאוד".
 

לקריאת המאמר