יצירתיות ואפקטיביות בפתרון בעיות

יצירתיות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

יצירתיות

יצירתיות ואפקטיביות בפתרון בעיות

דה-בונו, מדען שוויצרי, היה הראשון שטען כי בצורה שיטתית אפשר לפתור בעיות בדרכים יצירתיות ואפקטיביות.
מהי יצירתיות
השאיפה לראות כמה פתרונות לאותה בעיה.
שילוב עדין בין דמיון לבין מציאות.
יצירת דברים חדשים מקיימים.
המצאת דברים חדשים לגמרי.
חשיבה יצירתית
היכולת לארגן מידע לדפוסים או תבניות ישנות או חדשות, תוך יציאה מתוך הדפוסים הקיימים במטרה להסתכל על דברים בדרך שונה, אחרת.
דה בונו מבחין בין שני סוגי חשיבה:
חשיבת רקע חשיבה אוטומטית, תגובה על.., אותה אנו מבצעים כל הזמן, בעשייה שגרתית ומונוטונית אנו משתמשים בחשיבת הרקע
חשיבה מכוונת פעילה, קשורה למיפוי, בדיקת נושא, שרטוט מפה מנטאלית הכוללת את המסלולים השונים בהם ניתן לצעוד, במטרה לבחור את המסלול הרצוי
ששת כובעי החשיבה שמנה דה- בונו היא שיטה המנחה אנשים למקד את החשיבה ולבצע סוג אחד של חשיבה בזמן נתון. בכל פרק זמן אנחנו חובשים כובע אחד אשר מנחה אותנו לסוג החשיבה. כל כובע בצבע אחר מסמל סוג אחר של חשיבה.

לשיטת הכובעים יתרונות רבים: ראשית, הם יכולים לעזור לך לקבל החלטה מהיבטים שונים משמעותיים. חשיבה כזו מכריחה אותך לצאת מאופן החשיבה הרגיל שלך ומבטיחה להתייחס למגוון היבטים בסיטואציה. שנית, השיטה מחזקת את כוחה של החשיבה הממוקדת. במקום לבזבז זמן על ויכוחים או דיונים נסחפים, הדברים ייעשו במהירות ותחת משמעת. שיטת החשיבה של ששת הכובעים נותנת לגיטימציה לשקלול של רגשות וסקפטיות שפעמים רבות הולכים לאיבוד בתהליך העבודה הרציונאלי.

להלן סקירה של הכובעים והשימוש בהם:
כובע אדום – רגשות, אינטואיציה, ותחושות.
בכובע הזה הדגש הוא על סוגי הרגשות, היבטים לא רציונלים של החשיבה, רגשות והרגשות.
אין צורך להצדיק עמדה רגשית או לתרץ אותה. אין שיפוטיות. אין צורך להסביר למה מרגיש כך.
כובע לבן – אינפורמציה, עובדות ומספרים.
כשאדם חובש את הכובע הלבן, הוא חושב על העובדות המעורבות בעניין. הוא מתמקד בנתונים הזמינים, בוחן אינפורמציה ולומד ממנה, בוחן פערי ידע ומנתח מגמות מהעבר לפני שהוא מגיע למסקנות סופיות.

מודלים ניהוליים המזוהים עם חשיבה בכובע לבן יכולים להיות מודל לניתוח ה swot (חזקות חולשות, אילוצים והזדמנויות) , בחינת עובדות באופן ניטרלי ואובייקטיבי.

כובע צהוב – יתרונות, רווחים, תועלת.
בכובע זה הדגש הוא לחשיבה אופטימית וחיובית.
חשיבה של כובע צהוב מתייחסת למאפיינים ולהיבטים החיוביים של המצב – ליתרונות. הכובע הצהוב מאפשר לשמור על נקודת מבט אופטימית ובונה.
כובע ירוק – חקירות, הצעות, רעיונות, יצירתיות.
כשאתה חובש כובע ירוק, אתה יכול לראות את כל האפשרויות המעשיות של המצב. הכובע הירוק מעודד חשיבה יצירתית וחופשית עם ביקורת בונה על הרעיונות. חשיבה ליטראלית.
כובע שחור – שיפוטיות, חשדנות וביקורת.
חשיבה של כובע שחור כוללת בחינה של הטבע הלוגי של הרעיון. היא תאפשר לך לאבחן כשלים וסיכונים לפני שתנקוט בפעולה. דגש על חשיבה שיפוטית, קיצונית – מה יכול "ללכת רע"מצביע על הדברים המוטעים, הבלתי מדויקים והשגויים וכך מאפשרת להיות זהיר והגנתי כי היא מאירה את הפוטנציאל של הנקודות החלשות בתכנון.
כובע הכחול – מטה קוגניציה – ניהול החשיבה והתהליך.
כשאתה חובש את הכובע הכחול, תוכל לנהל את תהליך התכנון. בדיון, זה הכובע שחובש האיש או האנשים שמנהלים את תהליך הישיבה. האיש שחובש את הכובע הכחול מכוון את הפעילות ומתמרן בין כובעים. הוא זה שצריך לזכור על ניהול אפקטיבי הוא איזון בין האינטרסים של הפרט, הקבוצה והמשימה. דגש על ארגון, שליטה ובקרה על התהליכים.
וולט דיסני נעזר בטכניקה הזו וצמצם אותה ל"שלושה חדרים" – החולם, המציאותי, הביקורתי.
לא משנה באיזה שיטה אתם משתמשים, המטרה היא לחקור , לבדוק ולשאול שאלות על כל סיטואציה בחיים.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

להיות הורה

לכל תקופה בהיסטוריה היה דימוי שונה של דמות ההורה, שהתאים לתקופה, על-פי הערכים
שנחשבו לחשובים, על-פי אופי חינוך ועל-פי המבנים והתהליכים החברתיים שהתרחשו בחברה
זו.
במאמרי אתייחס לדמות ההורה בימינו, בחברתנו ובארצנו.

הגעתי לכתוב דברים אלו, מתוך המצוקה אותה מעלים בפני מתאמנים, המוצאים עצמם לא אחת,
מבולבלים, נוכח סמכותם ההולכת ונשחקת. קשה להורה להתנהל במציאות משפחתית שונה מזו
שחלם עליה, או שונה מזו שהיה רגיל לה בביתו ובמשפחת הוריו.

לקריאת המאמר
nlp

הכוח של המוח

כולנו יודעים שכוח רב טמון במוחו של כל אחד ואחת מאיתנו – הכוח לשנות תפיסות עולם, הכוח לגרום לתהליכים בחיינו לקרום עור וגידים ועוד…
השאלה היא כיצד אנו יכולים להתוודות לאותו כוח ולמצות את אותו פוטנציאל, הגלום באונות הימנית והשמאלי של מוחנו.

בתחילת שנות ה 60 חקר רוג'ר ספרי את פעילות המוח וגילה את חלוקת העבודה בין שתי אונות המוח.
הממצאים היו :
האונה השמאלית –  מתמחה  בכל הקשור בשפה ובמיומנויות מוטוריות, זו- היא האונה הרציונאלית הלוגית.
האונה הימנית – מתמחה  בכל הקשור לפונקציות המרחב ,זו-היא האונה האנלוגיות , האחראית על ביטויי  הרגשות .

לכל אדם יש צד דומיננטי יותר , אשר נקבע על פי תורשה וסביבת גידול.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר
התפתחות עסקית

על מנהיג ומנהיגות

 
"מנהיג גרוע הוא מנהיג שאנשיו בזים לו.
מנהיג טוב הוא מנהיג שאנשיו מהללים אותו.
מנהיג גדול הוא מנהיג שאנשיו אומרים: 'עשינו את זה בעצמנו'."
                                                               (לאו טסו)

לקריאת המאמר