למידה בארגון

למידה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

למידה

"ארגון לומד הוא מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם וכיצד בידם לשנותה".
(פיטר סנג'י)

 

 

 תרומת הלמידה הקבוצתית לארגון וליחיד שבו

 

פיטר סנג'י בספרו: "הארגון הלומד" כותב: "הארגונים שיצטיינו בעתיד יהיו הארגונים שיגלו כיצד למצות את המחויבות של האנשים ואת יכולתם ללמוד בכל הדרגים של הארגון… אפשר לומר שכל קהילת העסקים הבינלאומית לומדת ללמוד ביחד והופכת לקהילה לומדת, בעוד שבעבר היו ענפים רבים בשליטתו של מנהיג בלתי מעורער".
כיום אי-אפשר להסתפק בכך שאדם אחד ילמד בשביל הארגון, שהוא יהיה "האיסטרטאג הגדול" וכולם יצייתו להוראותיו.

קיים קשר בין הלמידה האישית של האדם ובין הלמידה של הארגון. כאן באה לידי ביטוי המחויבות ההדדית בין היחיד לארגון. כאן חשובה הרוח השוררת בארגון, המעודדת את האנשים ללמידה, כך שהעובד יבין בחשיבותה הן במסגרת האישית והן במסגרת הקבוצתית בארגונו.

בארגון שיש לו חזון אמיתי – אנשיו לומדים ומתפתחים, שכן יש כיוון ללמידה שלהם, המקדמת אותם ליצור את העתיד שעוצב ונכתב בחזון הארגוני.
בקבוצות כאלו השלם גדול מסכום חלקיו, דהיינו: האינטליגנציה והיכולת הקבוצתית עולה על האינטליגנציה והיכולת של כל אחד מחברי הקבוצה.
"כאשר קבוצה לומדת באמת, לא זו בלבד שהיא מסוגלת להגיע לתוצאות מרשימות, אלא שגם חבריה מתפתחים במהירות גדולה יותר מכפי שהיו עשויים להתפתח בנסיבות אחרות… הקבוצה ולא היחיד, היא יחידת הלמידה הבסיסית בארגונים מודרניים… אם הקבוצה אינה מסוגלת ללמוד, גם הארגון לא ילמד". (פיטר סנג'י).
ארגונים לומדים הם דינמיים יותר ופתוחים לרעיונות חדשים ולשינויים.

ארגון המפתח תרבות של למידה הוא:

ארגון המבין שההון האנושי שלו הוא יקר-ערך וכדאי לנצלו.
ארגון שבו כל חבריו לוקחים חלק בתהליך של בחינה מחדש, רפלקציה, שיפור והשבחה של החזון הארגוני, של עמדות אישיות וקיבוציות ושל פעולות וביצועים.
ארגון בו הלמידה מנותבת ורלבנטית לקבוצה ולצרכיה.
ארגון בו נעשה תכנון יעיל של הלמידה, דבר המאפשר לכל פרט שבה להתנסות ולהיות גם מורה בצד היותו תלמיד. דהיינו: כל אחד מציג את חוזקו היחסי, כך מועשרת  חווית הלמידה במעורבות אמיתית, בהערכה אישית, בהעברת משוב בונה, במציאת פתרונות יצירתיים ובהתנסויות חדשות.
הלמידה המשותפת תורמת להרגשה של זהות, השתייכות חברתית וגאוות יחידה ועושה את העבודה למעניינת ומאתגרת יותר.

תרומת הלמידה הקבוצתית ליחיד

כדי לחדד את יתרונות הלמידה הקבוצתית בארגון לגבי היחיד – דבר שלא תמיד נתפס כמובן מאליו – הריני עורך הבחנה בין בפרט לקבוצה. אך בעיקרו של דבר, התרומה היא הדדית וכוללת לגבי היחיד, הקבוצה והארגון.
למידה בקבוצה מפתחת את היכולת להשתמש ביתרון היחסי של האחר, כאילו הוא של האדם הבודד.
סיוע ותמיכה הניתנים ע"י הקבוצה לכל יחיד שבה, מסייעים ומזרזים קבלת שינויים ברמת הפרט.
בימינו נעשית מרבית העבודה בצוותים. בקבוצה לומדת, מפתח היחיד מיומנויות של עבודת בצוות, כמו: הקשבה, דיאלוג, רפלקציה, משוב, ניהול מו"מ ועוד.
בקבוצה לומד היחיד מהתנסויות של אחרים, בעלי נסיון חיים וחוויות חיים שונות משלו, דברים המעשירים את הלמידה ואת הפרט עצמו.
מושב מחברי הקבוצה הוא בעל-ערך רב בתהליך הלמידה.
בקבוצה לומדת מתפתחים קשרים חברתיים בין החברים, שחשיבות רבה להם ביצירת אקלים חיובי בארגון כולו..

 

 

עכשיו צא וראה:

מה עושים הארגונים השונים שאתה מכיר בתחום זה?
באיזו מידה הם ארגונים לומדים?
באיזו מידה הם מפתחים דפוסי הידברות המסייעים ללמידה בארגון?
באיזו מידה הם בונים סביבת למידה הולמת, מעניינת ורלבנטית?
באיזו מידה מתוגמלים הלומדים?

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

חינוך

שחיקת מורים

 
שחיקה הינה מושג המבטא שינויים התנהגותיים, הכרתיים ופיסיים, המתגלים אצל אנשי מקצוע בייחוד אנשי מקצוע המעניקים שירות לזולת. השחיקה נגרמת עקב מגע ממושך עם מקבלי השירות ובין אילו נמנים גם המורים. ישנן סיבות רבות התורמות לשחיקתם של המורים אך בעבודה זו אעמוד על טיבן של שלוש מהסיבות העיקריות: יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו, יחסי הגומלין של המורה לבין עמיתיו וציפיות של מורים מתפקידם.
  
יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו:

לקריאת המאמר
nlp

עיוותי חשיבה – distortion

במודלים הנזכרים, דיברתי על אירועים חיצוניים לנו, אשר מעוררים סוגים שונים של רגשות, וגורמים לנו לפעול על פי הדפוסים המוכרים לנו. והיכולת שלנו לבחור כיצד להגיב ובהתאם לכך ליצור את התוצאה הרצויה לנו.
כמפורט להלן:  

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

זמן חירותינו

על סף חג הפסח, חג החרות , עולים בי הרהורים אודות המושג חרות, חרות כערך, מידת חרותו של אדם.
המושג חרות עולה בדרך זו או אחרת, בהרבה מאד שיחות אימון. התברר לי שכל אדם מפרש את המושג חרות אחרת, בעיקר בהתייחס לנסיון חייו ולשאיפותיו.
  

לקריאת המאמר
התפתחות עסקית

מנהיגותו של איש המכירות

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת והיא מתקשרת בצורה ישירה להשפעה – היכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים. (ויקפדיה).

על מנהיגות נכתבו אין ספור מאמרים וספרים, הוצגו מודלים שונים של מנהיגות ומיגוון מטאפורות,המתארות את דמות המנהיג כמצביא, רועה, מצפן, אור, שמש, מגדלור, מוח, מוריד הגשם ועוד. דרך המטאפורות אפשר לגלות את ההנחה האומרת מי הם המונהגים. למשל: ראיית המנהיגות בתפקיד רועה, מניחה שאת המונהגים מאפיינת תכונת העדריות. תפיסת המנהיגות כשמש, מביעה את החשיבות והתלות של המונהגים במנהיגות, אך גם את הסכנה שבחשיפה רבה מדי למנהיגות, וכך הלאה.

מקס וובר (1920-1864), סוציולוג ופילוסוף גרמני, ייחס את יכולת המנהיגות לכריזמה שיש למנהיג. הסמכות הכריזמטית מתקיימת רק כל עוד המנהיג מוכיח למונהגים את יכולתו יוצאת הדופן. לפי וובר, לבעל הכריזמה יש איכויות על-טבעיות שבעזרתן הוא יוצר את הנוכחות המנהיגותית.

אולם היום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתח ולטפח אותו ואפילו להתאימו לסיטואציה ספציפית. דהיינו: הכישורים אינם תלויים במצב, אלא ביכולתו של המנהל להתאים את התנהגותו למציאות.

טופלר בספרו "מהפך העוצמה" כותב: "העקרון אשר ישלוט בחברה העתידית בסגנונות ניהול, יועתק מניהול שנועד לפקח על מיזם, למנהיגות שנועדה להפיק את המיטב מאנשים ולהגיב במהירות לשינויים".

לקריאת המאמר