לעזור לילד לצאת לחיים

כישורי חיים

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

כישורי חיים

לעזור לילד לצאת לחיים

                                     
                                                                                     
"עוף גוזל, חתוך את השמים…"
 
"עוף גוזל, חתוך את השמים, טוס לאן שבא לך…" (אריק אינשטיין)
כל דור מתפתח ומעצב את דמותו באופן שונה מקודמו, באשר לסגנון החיים, לתעסוקה, למסלולי לימוד, לצריכה תרבותית, לאידיאולוגיה חברתית. מאז שנכנסנו לעידן הדיגיטאלי, הואץ עוד יותר קצב השינוי.
יחד עם זה, קיימים עדיין ערכי ליבה, שהם הבסיס להתפתחותה ולביסוסה של האישיות. וקיים, אולי יותר מתמיד, ה"חיפוש אחר העצמי", החיפוש אחר חירות אישית, מימוש עצמי, גיבוש האישיות וכו'.
בתוך כל אלה, הייתי רוצה להדגיש שני ערכים חשובים, כצידה לדרך של צעירים, ערכים הנובעים מדברי ר' עקיבא שאמר: "הכול צפוי והרשות נתונה".
הרמב"ם פרש: אמנם הכול צפוי, כלומר ישנה השגחה כללית, אך אותה השגחה צמצמה את עצמה לכדי השארת מקום לבחירתו של האדם.
זאת אומרת, לכל אדם יש בחירה חופשית מלאה במעשיו, ובחירה זו מטילה עליו  אחריות מלאה על מעשיו.
המציאות יוצרת לאדם מצבים שונים בחייו. בכל מצב קיימות אפשרויות בחירה שונות. לכל אדם יש פוטנציאל שונה, דרך שונה, סביבה שונה, מטרות שונות וכך גם בהתאם יהיו הבחירות שלו.
לכן, הבחירה החופשית שיש לאדם מטילה עליו אחריות מלאה למעשיו. אם בחר בטוב או ברע, תלוי בבחירתו, כמו שאכן נאמר: "הכול צפוי והרשות נתונה".
התכוונות למטרות שהאדם הציב לעצמו, הן המשעול עליו ילך.
הדרך להתוויית מטרות מתחילה בפיתוח ובגיבוש חזון אישי, שהוא תמונת עתידו של אדם, כפי הוא מציירה לנגד עיניו. מהחזון נגזרות המטרות – מטרות ברורות ובהירות, ספציפיות וברות מדידה. לכל מטרה יש לציין הנחות יסוד, דהיינו – הצדקה למטרה, הנובעת מהערכים והאמונות של האדם וכן עקרונות ביצוע, לו"ז לביצוע ומדדי הצלחה, המסייעים לעקוב אחר הביצוע ומציינים את מידת ההצלחה במימוש.
כאשר כל זה מתקיים והאדם לוקח אחריות ומחויבות לביצוע החזון, דרכו ברורה.
אני מעלה את החזון וכל המשתמע ממנו, למדרגה עליונה, וחושב שכל אדם – צעיר ובוגר, חייב להקדיש לפיתוחו ולבנייתו את כל המשאבים הנדרשים ממנו.
ומספר מלים מרככות את היציאה לדרך (עוף גוזל…):
בחיים הפנימיים יש צד פרדוכסלי – החוויות הקשות והבלתי נעימות ברמה האישית, ולא החוויות הנעימות, הן אלו המזמנות לנו התנסות בעבודה פנימית בתוך נפשנו.
כאשר אנו מצליחים, כאשר מחמיאים לנו, אנו נהנים, שלווים ושבעי רצון. לעומת זאת, כאשר אנו נכשלים, או כאשר מעליבים או מבקרים אותנו, אנו סובלים. סבל זה גורם לנו להתבונן בעולמנו הפנימי. כמו שאמר בודהא: "לאלץ את עצמנו לשאת את אופני הביטוי של הזולת הפוגעים בנו".
כאשר אנו מתבוננים פנימה נדלק שם אור.
ואני שואל – לשם מה לאלץ? לאן נכוון את אלומת האור שנדלקה?
אם נכוונה לתיקון, לסובלנות, לחשיבה מחודשת, לסליחה, לבדיקה חוזרת של החזון האישי – נשדרג את היכולת שלנו ונחשל את עצמנו.
לכן, אין לחשוש מביקורת, או מעלבון או מכישלון. אם נדע כיצד לעבד אותם, הם יגרמו לנו לגדול ולצמוח..

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

ששת נעלי הפעולה

בהמשך לספרו הראשון ששת כובעי החשיבה , פרסם דה בונו את מודל העשייה.
בספרו משנת 1997,הנקרא: ששת נעלי הפעולה.
    
באימון אישי אנו נדרשים לחשיבה מתוות דרך,לגילוי משאבים פנימיים להשגת מטרותינו.
חשיבות רבה הנני מייחס לתחום העשייה.
חשיבה יצירתית ועשירה לא מספיקה על מנת ליצור שינוי,אלא עשייה והתקדמות
 "בשטח",תוך ניסוי וטעיה. תוך התכוננות למטרות והיעדים שלנו.
שיטת ששת כובעי החשיבה משנה את הדרך שבה החשיבה מתרחשת, בישיבות ובמקומות אחרים: במקום הטיעונים הרגילים לכאן או לכאן היא מאפשרת לאנשים לנהל דיונים מועילים.
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

יאנוש קורצ'ק

יאנוש קורצ'אק ( 1879 – 5 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, ומחנך יהודי בפולין, מנהלו של בית יתומים יהודי בוורשה.

יאנוש קורצ'ק בחר למות יחד עם תלמידיו.בשואה. למרות שהייתה לו האפשרות להמשיך לחיות .

10 דיברות שיאנוש העביר כחלק מהתורה שלו.

קח לך זמן ל עשרה דברים :

 1. לעבודה – זה מחיר ההצלחה שלך.
 2. לחשיבה – זה מחיר הכוח שלך.
 3. למשחקים – זה סוד הנעורים שלך.
 4. לקריאה – זה בסיס הידע שלך.
 5. לשלווה – זה מסייע לך לשטוף את האבקמעינייך.
 6. לחברים וידידים – זה מעיין האושר שלך.
 7. לאחוות האדם – חברות עם אדם קרוב מבטיח לך את התרומות לזולתך.
 8. לחלומות – זהימשוך את נפשך אל הכוכבים.
 9. לצחוק ולשובבות – זה יקל עליך את מעמסת הח

לקריאת המאמר