סוכות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

סוכות

אושפיזין (בארמית- אורחים), על פי המסורת היהודית, הם אורחים רוחניים שבאים לבקר בסוכה במהלך שבעת ימי חג הסוכות. מקורו של מנהג הזמנת האושפיזין לסוכה הוא ככל הנראה בתורת הקבלה ובספר הזוהר. בכל יום מגיע לסוכה, על פי המסורת, "אורח" אחר, ועמו מגיעים האורחים האחרים כאשר כל האורחים הם דמויות תנ"כיות מן ההיסטוריה היהודית.
חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות המיוחסות להם. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום: אברהם – מידת החסד, יצחק – מידת הגבורה, יעקב- תפארת, משה- נצח, אהרון- הוד, יוסף- יסוד ודוד- מלכות.

(מתוך ויקיפדיה).

והשאלה שנשאלת לשנה החדשה: אלו דמויות הקיימות בכם הייתם רוצים להזמין ולתת להם  מקום דומיננטי יותר בחייכם בשנה הקרובה?

דמויות כמו: האני האסרטיבי, האני היצירתי, האני החושב, האני הרגוע וכו'…..

 

 

 "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז. שהארז, כיוון שנשבה בו רוח
, מיד עקרתו והפכתו על פניו.         
אבל הקנה, אפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הוא  הולך ובא עמהן. כיוון שדממו הרוחות, עמד הקנה במקומו."
  מסכת תענית.

"אחרי החגים"
 
סוף סוף הגיע עידן "אחרי החגים" ואתו חודש חשוון משולל החגים.
יש כאלה השמחים – שכן עונת החגים מביאה להם בכנפיה בדידות, חשבונות משפחתיים בלתי סגורים, מינוס בבנק, עליה במשקל.
ויש כאלה המצטערים שמסתיימת עונת החגים, שעבורם היא – מפגשים משפחתיים רחבים, מפגשים חברתיים, טיולים, חופש מעבודה ומלימודים ועוד.
ובכן, מחר מתחיל "אחרי החגים".
זוהי ההזדמנות להתחיל דברים חדשים או להמשיך כאלה שהחגים הביאו להפוגה בהם, כמו:
נחזור באופן עקבי לשמור על כושר, נשמור על תזונה מאוזנת ונשכח מהעוגות, נרשם לחוג שיתן מענה לאחד התחביבים שלנו, כנ"ל נעשה למען ילדינו, נעשה משהו חדש לביתנו – רהיט חדש, תמונה, שטיח, צבע… נברר בבנק מה ניתן לעשות למען העתיד…
בקיצור, ממחר נשדרג את השנה החדשה.

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות עסקית

אינטליגנציה רגשית, איש המכירות ומה שביניהם

ההתפתחות האבולוציונית שלנו במאה האחרונה, חייבה אותנו, ככל הנראה, להשתמש יותר בכישורים שכליים וטכניים, כדי להביא את העולם למקום שהוא נמצא בו היום. התפתחנו ופיתחנו את האינטליגנציה השכלית, אבל הזנחנו את האינטליגנציה הרגשית.

המסר של אסכולת "האינטליגנציה הרגשית" הוא: כדי להצליח בחיים, או לחיות חיים מאושרים, לא מספיק להיות חכם במובן השכלי המקובל. בנוסף לאינטליגנציה השכלית- IQ, צריך גם אינטליגנציה רגשית- EQ.
אפשר לאפיין את האינטליגנציה הרגשית ביכולת רגשית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים. באותה מידה ניתן לאפיין אינטליגנציה שכלית ביכולת שכלית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים.
השילוב בין שתי היכולות הללו חשוב לתיפקוד יומיומי נכון ויעיל. השימוש רק באחד משני סוגי האינטליגנציה, לא יביא אותנו אפוא, להתנהגות אופטימלית.
מימצאים רבים מעידים על כך, שאנשים בעלי מיומנות רגשית נהנים מיתרון בכל תחום בחיים ויש להם סיכוי טוב יותר להיות מרוצים ויעילים בחייהם, בתוקף העובדה שהם מסגלים לעצמם אותם הרגלים נפשיים המעודדים את פריונם.

לקריאת המאמר
nlp

Nlp – Neuro Linguistic Programming

     
   
Nlp –  זהו בעצם תכנות מחדש של המוח, של השפה העצבית.

גישת ה- NLP פותחה בארה"ב בשנות ה-70 של המאה שעברה ככלי לשיפור המצוינות תוך התמקדות בשאלות:

– כיצד יש אנשים שמצטיינים במה שהם עושים ?
– כיצד ניתן ללמוד מאותם מצטיינים?
– כיצד ניתן לפתח מתודולוגיה אשר באמצעותהיכול כל אחד להצטיין בתחומו?

מפתחי גישת ה-  nlp – הינם שני חוקרים מאוניברסיטת "סנטה קרוז":

ד"ר ריצ'ארד בנדלר –   פסיכותרפיסט, מתמטיקאיואיש מחשבים.
ד"ר גון גרינדר       –   בלשן.

שניהם תיעדו אנשים רבים מצוינים בתחומם כמו: מילטון, אריקסון,פריץ פרלס,ומצאו תבניות חשיבה דומות שאפשרו להם להיות "יוצאי דופן" בדורם. שני החוקרים אימצו תבניות אלו ובזמן קצר נחלו הצלחה עולמית בתחום הטיפולי.
מאז משתמשים בתבניות הללו כבמתודולוגיה להצלחה בתחומיי "עץ החיים".

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

המורה/המחנך הראוי

לפני כחודש מלאו 65 שנה לדרכו האחרונה של יאנוש קורצ'אק, שיצא בראש 192 תלמידיו ועוד 8 מבוגרים עובדי המוסד החינוכי שבראשו עמד, אל מותם במחנה ההשמדה.
כשאני חושב על מחנך גדול – הרי יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט) הוא הדוגמה, הוא המופת.
אל בית היתומים שלו הגיעו ילדים מעולם עני וקשוח, שהביאו עמם הרבה חרדות, פחדים וחשדנות. הוא לא היפנה אותם למורי עזר, למורות טיפוליות, לפסיכולוגים או לחינוך מיוחד, אלא לקח על עצמו את המשימה להחזיר להם את אשר נגזל מהם באמצעות מה שכינה:
"אהבה פדגוגית"."אהבה פדגוגית" מושגת לפי קורצ'אק כאשר המבוגר מכובד בעיני הילדים, כאשר רמתו הרוחנית גבוהה, כאשר הוא מהווה עבורם דגם לחיקוי ונותן דוגמה אישית לכל מה שהוא מבקש מהם, כאשר הוא נמנע מלהשתמש בסמכות כפייתית, מתיחס בכבוד לילדים, מחנכם לעצמאות, מבטיח להם שמחת חיים בצד משענת והנאה בתחום האינטלקטואלי.
ועתה צא ולמד – כמה מורים כאלה היו לנו בימי חיינו? כמה מורים (אם בכלל) אנו זוכרים, אשר השפיעו על חיינו השפעה מכוננת?

לקריאת המאמר