על שוק העבודה בימינו

שוק העבודה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

שוק העבודה

על שוק העבודה בימינו

שוק העבודה הוא התחום בחברה הקפיטליסטית בו עבודתם של בני-אדם נסחרת בתמורה לתשלום בצורת משכורת. בשוק העבודה, העובדים מתחרים ביניהם על המשרות הפנויות, והמעסיקים מתחרים ביניהם על כח האדם. תחרות זו גורמת לכך שיפעלו עליו עקרונות כלכליים כלליים כמו היצע וביקוש, אך יש לו גם מאפיינים מיוחדים בשל המורכבות של סחר בזמנם של בני-אדם.(מתוך ויקיפדיה).
                   
שוק העבודה בימינו הוא דינמי, קצר ושונה מאד מאותו שוק שלפני כמה עשרות שנים.
 
הורינו למשל, הכשירו עצמם לעבודה בתחום מסוים ומיד עם סיום לימודיהם, החלו לעסוק בתחום הכשרה זה עד צאתם לפנסיה, כאשר המושג "קביעות במקום העבודה" היה מושג מכונן. אדם ששינה מספר מקומות עבודה ו/או מספר עיסוקים במשך שנות חייו, נחשב לאדם בלתי יציב.
כיום – לא מעט אנשים מחליפים מקום עבודה ו/או תחום עיסוק בתדירות גבוהה ביותר.
 
המפרנס העיקרי כיום, הוא לאו דווקא הגבר. עד כדי כך שמתרבים המקרים בהם בן הזוג מטפל בילדים ובמשפחה ובת הזוג היא המפרנסת העיקרית.
 
"עבודה מרחוק" – עבודה מהבית, תופסת מקום נכבד. לא עוד אך ורק יציאה למשרד, למפעל, לחברה.
"וושינגטון פוסט" דיווח כבר לפני מספר שנים, שיותר מ-80% מהאמריקאים העובדים במשרה מלאה, מבצעים עבודתם דרך התקשורת האלקטרונית, עם אנשים הנמצאים במיקום אחר. העיתון מביא דוגמאות של מנהלי חברות, מנהלי משאבי אנוש, רואי חשבון ועוד, המנהלים את מרבית עיסוקיהם מתוך ביתם בעזרת המחשב והטלפון.
 
אנו רגילים לכלכלה של שכירים. כלכלה בה רוב האנשים עובדים אצל מספר קטן של מעסיקים. למעשה, מתאימה כלכלה זו לעידן התעשייתי – עובדים רבים ממלאים מספר קטן של עבודות שיגרתיות. בעידן שלנו, עידן ההיי-טק, חשיבות רבה ליצירתיות ולאישיות של כל אחד, לכן כאן המקום לפתח כלכלה של עצמאיים – כלכלה בה רבים האנשים שהם בעלי עסקים קטנים.
ככל שיתפתח שוק עבודה של עסקים קטנים עצמאיים, יגדל הביקוש לעובדים מצד בעלי העסקים שירצו להרחיב עסקיהם, דבר שיחייב להציע תנאי עבודה טובים יותר. והנה – הרווחנו משהו…
 
רבים משתמשים כיום ביתרונות האינטרנט למטרות פרנסה. מקימים לעצמם עסקים אינטרנטיים או נעזרים ברשת לקידום עסקיהם. לדוגמה: אומנים המייצרים תכשיטים, דברי יודאיקה, ציורים – מציעים מעשי ידיהם דרך האתר במקום להפעיל חנות או גלריה. אמנים, בעלי מלאכה שונים מציעים שירותיהם וכיו"ב.
 
מיגוון העבודות שניתן לעסוק בהם מהבית הוא רב ביותר: גרפיקה ושירטוט, הנהלת חשבונות, תיכנות, הקמה ותחזוקה של אתרי אינטרנט, ייעוץ לגווניו, יחסי צבור, עיצוב ואדריכלות, תרגום, רפואה אלטרנטיבית, צילום, קוסמטיקה, עיצוב שער, טלמרקטינג, אפייה, בישול, מלאכות יד ועוד ועוד.
מעסיקים רבים במיגוון תחומים, מעדיפים לתת עבודה למי שעובד מהבית – ל"קבלני משנה" העובדים מול חשבונית מס, וכך חוסכים מעצמם מחויבויות שונות כלפי העובד.
 
טכנולוגיות המידע החדשות אשמות מחד – בהעלמות משלחי יד מסורתיים רבים,
אך מאידך – פותחות אופקים חדשים ומספקות הזדמנויות חדשות בתחומי עיסוק מגוונים.
 
מילת המפתח היא יזמות. יזמות של פתיחת עסקים קטנים, המופעלים גם מהבית, בכל הענפים – תעשיה ומלאכה, מסחר, היי-טק, שירותים, תיירות.
ברמת המאקרו – ככל שירבו יזמים ועסקים קטנים שיופעלו גם מהבית, תרבה הפעילות הכלכלית, תגדל הצריכה ותגדל הצמיחה ואולי יקטן נפח התנועה בכבישים.
 
לסיכום – מילות המפתח בימינו: יזמות אישית.
                                         כוח עבודה נייד וגמיש.
 
התפיסה של "קביעות", של "עבודה לכל החיים", הופכת פחות ופחות נפוצה.
פתיחת עסקים קטנים, עבודה מהבית, הופכות יותר ויותר נפוצות.
צריך, אפוא, להסכין עם הדבר ולהערך לכך שלמרבית האנשים לא מובטח מקום עבודה קבוע ארוך שנים במוסד מסוים.
 
כיצד להערך?
ההכרה בהבנה כיבשוק העבודה העתידי הכוח המניע הוא הפרט, המשאב האנושי,
מרמזת לנו להשקיע בהון האנושי,כלומר להשקיע בעצמנו: בלימודים – עם זיקה להתמחות בנושא מסוים.
לשים דגש על פיתוח מיומנויות כגון: יצירתיות, חדשנות, הרחבת אופקים בהקשר למיצוי היכולת האמיתית שבנו.
                      
דגש על שיפור מתמיד ישים את העובד השכיר, היזם, והעצמאי למובילים בתחומם.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

יום כיפור

"חלשים לעולם לא יכולים למחול. המחילה היא תכונת החזקים"    {מהאטמה גנדי)
לקראת יום כיפור, אנו נזכרים גם לבקש סליחה ומחילה וגם לסלוח.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

"חוק המאמץ המיזערי"

 
חוק זה מבוסס על העובדה שתבונת הטבע מתפקדת בקלות נטולת מאמץ ופטורה מכל דאגה. העיקרון המבוסס על  אי ההתנגדות. הרמוניה ואהבה. חוק זה אנו לומדים מן הטבע, ובאמצעותו אנו מגשימים את כוונותינו בקלות.
  
הרב מיכאל לייטמן  "חוכמת הקבלה" – "אין צורך לשנות שום דבר בגשמיות, חוץ מלהכניס בה את התוצאה הרוחנית, שהיינו רוצים להשיג על-ידה. הפעולה הזאת פשוטה מאוד, ורק נדמה לנו שצריך לסובב בשבילה את כל העולם. לא מן הסתם נכתב: "עולם כמנהגו נוהג".
מה שצריך להוסיף לא דורש מהעולם שום מאמץ, לא בכסף לא במשאבים ולא בפיתוח מערכות, אלא מאמצים קלים מאוד".
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

כוחה של מחשבה

מי מאיתנו לא נודד במחשבותיו במהלך היום? למי מאיתנו לא קורה ש"נתקעת" לו מחשבה טורדנית במהלך היום והוא לא מצליח להיפטר ממנה.

היום, אנו כבר יודעים שניתן לשלוט במחשבותינו ולנתב אותן למישורים חיוביים, שיעזרו לצמיחתנו בכל מישורי החיים.

מחשבות משפיעות על הקורה בתוכנו ומחוצה לנו. האדם, הוא בעצם יציר מחשבותיו, מעשיו הם התוצאה לחיוב או לשלילה, של אותן מחשבות.

מה שאנשים קוראים "מזל" אינו אלא תוצאה מתמשכת של תהליך חשיבה נכון וממוקד בהצלחה.
יש לנו את כל הפתרונות לכל ההתמודדויות שלנו בחיים, אלא שאנו לא תמיד יודעים איך לשלב את כוחה של המחשבה, על מנת ליצור לנו הזדמנויות בחיים, שבעזרתן נוכל לצמוח ולגדול.

יש באפשרותנו ללמוד ל"מגנט" מחשבות חיוביות על מנת ליצור תוצאות. למשל, ההווה שלנו היום, הוא בעצם תוצאה של "מיגנוט" המחשבות שהיו לנו בעבר, לטוב או לרע.

את הנסיבות בחיים שאיתן אנו מתמודדים אנו בעצם "ממגנטים" אלינו. נסיבות לא עושות את האדם הן מגלות אותו בפני עצמו – אלה הם השיעורים שלנו בחיים. אנחנו הכוח היוצר של חיינו.

לקריאת המאמר