מאמרים בנושא שפת גוף

 
1.      צוות שהגדיר מטרות ויעדים שברורים על כל הצוות. 
2.      צוות שיצר סטנדרטים גבוהים לביצוע עבור עצמו (ולא עבור המנהל).
3.      מאפשר לחברים שלא להסכים זה עם זה ויש לו היכולת לפתור קונפליקטים בתוך הצוות. 
4.      לומד משגיאות העבר על מנת להיות טוב יותר בעתיד. 
5.      מקבל החלטות על פי הסכמה של חברי הצוות, לאחר בדיקה יסודית של כל האלטרנטיבות. 
6.      חש אחדות קבוצתית. 
7.      חש כי הצוות הינו יותר מאשר סך כל איבריו. 
8.      מפתח אווירת עבודה נוחה בה מעורבים חברי הצוות. 
9.      חברי הצוות מקשיבים ונותנים משוב זה לזה. 
10.    חברי הצוות נותנים ביקורת בונה זה לזה. 
11.    ניתן להביע רעיונות באופן מלא , חופשי , וללא חשש.
12.    מכיר בתרומתו הייחודית של כל חבר צוות. 
13.    חברי הצוות מגישים עזרה זה לזה על מנת להגיע למטרות הצוות ולמטרות האישיות של חבר. 
14.    נותן ערך גבוה לדרכים יצירתיות לפתרון בעיות. 
15.    חברי הצוות יכולים לשכנע זה את זה ומפגינים גמישות כאשר יש צורך.

 
פעמים רבות מגיעים אלי זוגות בתחום אימון אישי, כאשר הבעיה המציקה ביותר היא עבודתו מרובת השעות של הגבר. 
                               
חיי העבודה בימינו מאד תובעניים. אנשים השואפים לקריירה, משקיעים בעבודה את מרבית שעות היום וברור שהדבר בא על חשבון משהו.
משפחה וקריירה נתפסים כשני עולמות המצויים בקונפליקט מתמיד.
השאלה החוזרת ונשאלת היא: איך בונים קריירה מצליחה בעולם תובעני כשלנו ויחד עם זה מטפחים ומשקיעים בזוגיות, במשפחה ובילדים? איך מוצאים את שביל הזהב בין קריירה, זוגיות ומשפחה? איך רואים בקריירה ובמשפחה גורמים משלימים זה את זה?

צעד ראשון, כמו שאני אומר תמיד – מודעות למצב. להסתכל למציאות בעיניים: מה קורה במשפחה שלנו? מהם הצרכים של כל אחד מבני המשפחה? מה בא על סיפוקו ומה לא? וכו'.

צעד שני – דיאלוג פתוח. לשים הכול על השולחן. להעלות את הערכים החשובים לנו במשפחה, את העקרונות לאורם אנו רוצים לחיות ועפ"י מפה זו לרשום את סדר העדיפויות שלנו, כך שנקבל תמונה מאוזנת של חיינו.
ובתמונה כזו – אם האישה טוענת כנגד שעות עבודה רבות של הבעל – יש לבדוק מה בעצם מסתתר מאחורי טענה זו? מה נפגע משעות עבודתו הממושכות?
האם הטיפול בילדים? האם הקשר המשפחתי? האם חיי התרבות והבידור? האם הטיפול בבית (ניקיון, תחזוקה)?
לכל השאלות הללו מנסים ביחד לתת מענה, תוך שמירה על האינטרסים האישיים של כל אחד מבני המשפחה בשילוב עם האינטרסים המשותפים.

אתן דוגמה לכל טיעון:
לגבי הטיפול בילדים – מוצע לקבוע זמנים קצובים מדי יום, שיהיו קודש לקשר עם הילדים – שיחה, משחק, טיול (ללא טלפונים וללא עיסוקים אחרים).
לגבי קשר משפחתי – לקבוע לפחות פעם בשבוע ארוחה משותפת ופעם בשבוע בילוי משפחתי משותף.
לגבי בילוי זוגי – לצאת אחת לשבוע ביום קבוע לב

 
בשבוע שעבר, לקראת ט"ו באב, דברתי על יצירת קשר בן-זוגי, על מהות הקשר ועל האופן בו שומרים ומטפחים קשר זה. אך לא דברתי על מסרים המנפצים קשר או לא מאפשרים לו אפילו להתחיל.
היום אדבר על הפרעות מילוליות – על "רעשים" בקשר בין בני זוג ובין אנשים בכלל.

מה זאת אומרת "רעש" מילולי בתקשורת בינאישית?
באומרנו תקשורת בינאישית, אנו מתייחסים לתקשורת מילולית ולתקשורת בלתי מילולית. הפעם, כאמור, אתייחס למילולית – למלים יש כוח רב לעודד ולחזק, אך גם להרוס ולדכא – תקשורת מילולית עשויה ליצור קשר, אך עלולה גם ליצור קצר במערכות יחסים.

תקשורת בינאישית בסיסית מדברת על:
מוען המעביר מסר לנמען. הנמען מגיב על המסר (או לא) וחוזר חלילה.
היכן יכולים,אפוא, להופיע ה"רעשים", העלולים להפריע לתקשורת בינאישית?
אנו מזהים את ה"רעשים" המילוליים במסר. ד

שתי כוסות של הקשבה,
כוס וחצי של אהבה,
שתי כפיות של רגישות,
ועוד קמצוץ של נחישות,
כפית של פתיחות
במקום חופן מתיחות,
כף אחת של ויתור
וזה בעצם כל הסיפור.

מחממים את התנור לדרגת גשר,
משמנים תבנית בהסכמים ובקשר,
מוסיפים פירורים של תקשורת
אופים בחמימות ובחום עד בלי די
ובאו השלום והשלווה
למקומותינו- הלוואי!

רק אהבה תביא אהבה,

במקום לכעוס ולצעוק,
במקום לעצבן ולהתעצבן,

בוא ופשוט תגיד "אני אוהב אותך".

במקום לנסות להיות צודק,
ולהוכיח שאתה שולט,

בוא ופשוט תגיד "אני אוהב אותך".

במקום להגיד לזולת אתה רע,
במקום להגיד לזולת אתה רשע,

בוא ופשוט תגיד "אני אוהב אותך".

במקום להגיד לבן זוגך אתה הבעיה,
במקום להגיד לבן זוגך נמאסת,

אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה.

ביום מן הימים התחיל לחשוד האופה  שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות.
התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד.

רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין.
בשעת המשפט שאל השופט את האיכר:
אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?
לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר

כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?
אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר:
יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם….

ככה זה גם בחיים:

 
עד אשר אדם מתחייב
קיימת הססנות, האפשרות לסגת,
תמיד חוסר יעילות.
באשר לכל מעשה היוזמה והיצירה
קיימת אמת בסיסית אחת, אשר ההתעלמות ממנה
ממיתה אינספור רעיונות ותוכניות נפלאות
והאמת היא:
ברגע שאדם מתחייב באופן מוחלט – גם ההשגחה נעה
לקראתו !!!
דברים שונים מתרחשים כדי לסייע לו,
אשר – לעולם לא היו מתרחשים,
זרם של מאורעות נוב

גיליתי את השקט והשלווה,
גליתי את היופי של פשוט להיות,
גיליתי את היכולת שלי לקבל אותי כמו שאני,
גיליתי את עצמי, עם הפשטות והגדולה שבי.

גיליתי את הזכות שלי לא להיות מושלם,
גיליתי את הזכות שלי לטעות, להיות בעל חולשות,
גיליתי את הזכות שלי להיות עם חסרונות,
גיליתי שאני יכול לקבל את עצמי עם כל הניגודים שבי.

גיליתי שאני לא חייב לענות לציפיות של אחרים,
גיליתי שאני גם יכול להגיד לא ולהמ

מהי מחשבה?
   
"רעיון, מה שהשכל מייצר או ממציא" (הגדרה מילונית).
מקורה של המחשבה הוא בשכל, במוח שלנו.
 
      "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.
      ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות".  ר' נחמן מברסלב.
    
כל דבר מוחשי/גשמי בעולמנו התחיל כמחשבה, כזרע רעיוני. ללא המחשבות היינו מכונות אוטומטיות, רובוטים המבצעים רצף של פעולות ותגובות. המחשבה היא שהופכת אותנו לאנושיים .
אנחנו יכולים לחדול מעשיה אבל מחשבותינו אינן מתות לעולם. המחשבה יכולה להיות עבורנו כלא או הפתח אל החופש שלנו.
המוח שלנו דומה מאוד למחשב. הוא מכיל תאים וזכרונות מוגדרים. לכל תא במוח מילה שהוא אחראי לה או מתוכנת אליה.
כל תא וכל מילה הם בעלי תדר מסוים. מכאן שהמוח שלנו הוא כעין תחנת ממסר המשדרת וקולטת גלים ותדרים.
                               
החשיבה החיובית והדיבור החיובי.
כל דבר בעולמנו מורכב מאנרגיה. אנרגיה היא תדר. אנחנו מוקפים בתדרים אשר יש היוצאים החוצה בצורת מחשבות ודיבורים, ויש הנקלטים פנימה. למחשבות ומילים חיוביות – תדר חיובי. למחשבות ומילים שליליות – תדר שלילי
אם נפיץ סביבנו תדר חיובי, בצורת מחשבה או מילים, יתחבר תדר זה לתדר דומה לו בסביבה שלנו, לפי העקרון "דומה מושך דומה", וכך נמצא את עצמנו יותר ויותר בסביבה חיובית, מוקפים באנשים בעלי מחשבה ודיבור בעלי תדר דומה.
אופן המחשבה או הדיבור שלנו אודות נושא מסויים יגרום לנושא/אובייקט זה להתקרב אלינו.
ביקום הגדול והנפלא שבו אנו חיים יש הכל. כל השלם וחלקיו. כל הגדרה והיפוכה.
אם נחשוב ונבקש שפע – השפע ייכנס לחיינו. מחשבה על מחסור – תביא עמה תדר של מחסור ועימו מחסור בפועל.
 

אבא וילדו הקטן טיילו יחדיו ביער
לפתע מעד הבן ועיקם את רגלו "איי" ענה לו קול מן ההרים,
הילד שהקול הפתיעו, הסתקרן וקרא "מה זה" ?
הקול ענה לו – "מה זה"?
מאוכזב ומעוצבן מכך שלא קיבל תשובה צעק הבן-
"פחדן ! מי אתה? "
והקול ענה לו "פחדן ! מי אתה?"

הביט הבן באביו בתמיהה ושאל "אבא, מה קורה כאן?"
"שים לב" – השיב לו האב, "אני מעריץ אותך"
"אני מעריץ אותך" השיב לו הקול מבלי להתמהמה…

"אתה נהדר"
"אתה נהדר" השיב לו הקול

הבן, שהיה מופתע מכל העניין, עדיין לא ממש הבין מה קורה,
האב הסביר לו:
"אנשים נוהגים לכנות תופעה זו כ- "הד"

"אוף! אבא!" התלוננה בת הטבח על הקושי שבהתמודדות עם בעיותיה בחיים. "נורא קשה לי…."

האב הוביל את בתו למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים:

בסיר הראשון שם גזר,

לסיר השני הכניס ביצה,

                     
 לסיר השלישי שפך גרגירי קפה.

                    
                                
"נו מה עכשיו?" שאלה הבת.
"מחכים" אמר האב והבת חיכתה.

לאחר זמן מה שלף הטבח את הגזר מן הסיר ושם אותו בצלחת,
הוציא את הביצה מן המים הרותחים והניח אותה בקערה,
סינן את הקפה ומזג אותו בספל. הביט הטבח בבתו ושאל : "מה את רואה, יקירתי?"