חיים עם משמעות

חיים עם משמעות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

חיים עם משמעות
"ללא אידיאל שלאורו האדם שואף ללכת,
הוא לעולם לא יראה את השמים".
 (דב דרום)

החיים מציעים לנו משמעות 

  

אני מציע לכל אדם לעצור… ולהתייחס למשמעות חייו.
לא רק במשמעות פילוסופית, אלא דווקא במשמעות אישית, משמעות חייו שלו.

התייחסות רצינית, עמוקה, הומניסטית, התייחסות שתנבע מהסתכלות רגשית ואוהבת על
הסביבה, כדי שלא יגיע להרגשת ריקנות בהשיגו מטרה אחריה רץ שנים והנה, הכל היה כלא היה.

כפי שהרגיש קוהלת שהיה עשיר וחכם מכל אדם בתקופתו ובכל זאת חש: "הבל הבלים
הכל הבל". החיים הקונקרטיים שאותם נכס, לא סיפקו אותו. (עד הגיעו בסוף המגילה לסוף דבר
לשיטתו, למהות האדם, לאמונה הדתית העמוקה: "את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמר, כי זה כל האדם".)
או כפי שכתב נתן זך: "מטפסי ההרים בהגיעם לפיסגה וחזם ריק מהרים ריק מפסגות", דהיינו:
נותרים עם הרגשת ריקנות.
לכן משמעות היא דבר עמוק ורחב ועצם החתירה לכך, עצם התהליך זו כבר משמעות.

בניית משמעויות החיים היא זכותו של כל אדם באשר הוא. היא הצובעת את תמונת חייו והיא מטילה עליו אחריות לקיומו.

שמעתי את אחייניתי בת החמש וחצי אומרת: "כמה טוב שנולדתי". המשפט הנפלא הזה פתח לי צוהר חדש למשמעות החיים – תחושה של שייכות. היא מצאה תחושת שייכות לעולמה. מתוך תחושה פנימית כזו של משמעות הנובעת כמובן, מסביבת חייה, עשויה להיות לה צמיחה נפלאה.

אנשים מוצאים משמעות לחייהם בדרכים שונות. מציבים לעצמם מטרות בתחומים חברתיים, לאומיים, משפחתיים, מצומצמים או רחבי הקף, אך מה באמת קורה כשמשיגים את המטרה? או כשמתברר שהמטרה היתה מוטעית – בוחרים מטרה אחרת? מאבדים את טעם החיים?

אין משמעות אוניברסאלית לחיים והדברים המעניקים טעם לחיי אדם אחד יתכן ולא יהיו רלבנטיים לאחר.
בתקופות שונות של החיים, מקורות המשמעות עוברים שינוי. למשל, יתכן מעבר מחיפוש משמעות בתחומים פיזיים וחומריים, שהושגו או שמוצו, אל משמעויות רוחניות, פילוסופיות.
או למשל, בקרב אנשים מבוגרים, אשר איבדו חלק ממקורות המשמעות שלהם, כמו: קריירה, מעמד חברתי וכו', שאלת המשמעות מוצאת פתרונה, כאשר הם מוצאים משמעויות חלופיות כמו: קשרי משפחה, קשרים חברתיים, לימודים, פיתוח הובי.

ד"ר ז'וזף פאברי, מנהל המכון ללוגותראפיה באוניברסיטת קליפורניה אומר: "אין מתגברים על ריק קיומי באמצעות הסתכלות עצמית ולא בנסיונות לסתום אותו בבידור, בשררה, בכסף, בסמים משכרים או בהשתלהבות הרוחות, כי אם ע"י שממלאים אותו משמעות".

"…המאבק על משמעות אינו קל, החיים אינם חייבים לנו תענוגות, אך הם מציעים לנו משמעות. בריאות נפשית אינה מנת חלקם של אלה התובעים אושר, כי אם של אלה המוצאים משמעות. לאחרונים בא האושר כתוצר לוואי, הוא תוצאה של נביעה, לא של רדיפה."

אבי הלוגותראפיה פרופ' ויקטור פרנקל, שהיה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי, כותב בספרו: "אדם מחפש משמעות":
"הלוגותראפיה גורסת, שהשאיפה למצוא משמעות לחיים היא כוח המניע הראשוני של האדם".

פרנקל קורא לתורתו לוגותראפיה – לוגוס ביוונית "משמעות" וגם "רוח". הלוגותראפיה מטפלת מבחינה רוחנית בבעיות רוחניות, כגון בשאיפת האדם לקיום משמעותי וכן בתסכולה של שאיפה זו.
השאיפה למשמעות מטילה על האדם אחריות לקיומו. היא בחזקת מסע מתמיד ומתח רצוף בין מצב נתון לבין מטרה שהשגתה מספקת תחושת רלבנטיות לקיום הפרטי.
פרנקל טוען שחברה אשר אינה יודעת לספק את אחד הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם, דהיינו: את הצורך במשמעות החיים, מזמינה אלימות ותוקפנות. (כדאי לנו כאן והיום לחשוב על כך!)

פרנקל מתאר בספרו, כיצד שרד את הגיהנום של אושוויץ בזכות הרצון להעלות על הכתב את תורת הלוגותראפיה. זוהי ההוכחה על עוצמת הרוח לעומת עוצמת החומר. הוא אמר בעצם – בכל מצב ויהיה הקיצוני ביותר, יש לאדם אפשרות למצוא משמעות לחייו. ואם תהיה לו המשמעות והאמונה במשהו, הוא יצליח לצאת מהמצב הקשה ביותר.

ניטשה אמר: "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך".
משפט זה היה חביב על ויקטור פרנקל ולא בכדי. אני רואה בו מעין תמצית תורת הלוגותראפיה.

ואסיים בדברים רלבנטיים לתפקידי כמאמן אישי:

עצם החיפוש אחר משמעות, בריא לנפש. ההתעלמות מהצורך לחפש משמעות, מזיק לאדם. לכן הדרך בה אני מוליך את המתאמן היא – להיות מרוכז בעתיד, להעמידו מול המשמעות, מול המטרה, מול הפשר של חייו ולכוון אותו לקראת השגת המטרה, לקראת הגשמת המשמעות.

ומהי המשמעות של חייך אתה?

אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות עסקית

אינטליגנציה רגשית, איש המכירות ומה שביניהם

ההתפתחות האבולוציונית שלנו במאה האחרונה, חייבה אותנו, ככל הנראה, להשתמש יותר בכישורים שכליים וטכניים, כדי להביא את העולם למקום שהוא נמצא בו היום. התפתחנו ופיתחנו את האינטליגנציה השכלית, אבל הזנחנו את האינטליגנציה הרגשית.

המסר של אסכולת "האינטליגנציה הרגשית" הוא: כדי להצליח בחיים, או לחיות חיים מאושרים, לא מספיק להיות חכם במובן השכלי המקובל. בנוסף לאינטליגנציה השכלית- IQ, צריך גם אינטליגנציה רגשית- EQ.
אפשר לאפיין את האינטליגנציה הרגשית ביכולת רגשית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים. באותה מידה ניתן לאפיין אינטליגנציה שכלית ביכולת שכלית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים.
השילוב בין שתי היכולות הללו חשוב לתיפקוד יומיומי נכון ויעיל. השימוש רק באחד משני סוגי האינטליגנציה, לא יביא אותנו אפוא, להתנהגות אופטימלית.
מימצאים רבים מעידים על כך, שאנשים בעלי מיומנות רגשית נהנים מיתרון בכל תחום בחיים ויש להם סיכוי טוב יותר להיות מרוצים ויעילים בחייהם, בתוקף העובדה שהם מסגלים לעצמם אותם הרגלים נפשיים המעודדים את פריונם.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

העולם דרך משקפי המטאפורה.

אתחיל בנימה אישית – אני אוהב להשתמש במטפורות. זו הסיבה שהשתמשתי במטפורה של עץ, כאשר פיתחתי את גישתי "עץ החיים". 
מטפורה זו מציגה את תפיסתי – חלקי העץ השונים הם ענפי החיים. את העץ צריך לטפח ולדשן ואז הוא משתבח וניתן להנות מצמיחתו,
מלבלובו ומפירותיו. כך בדיוק יש להתייחס לחיים שלנו – להשקיע ולטפח אותם. מי שמשקיע, זוכה ונהנה.
כמו-כן, קראתי לחברה שהקמתי – מגדלור . ושוב – מגדלור כמטפורה – הבא להאיר את הדרך לכן ולכם, הבאים לקבל את שירותי החברה.

מטפורה – בעברית השאלה. כאשר אנו משתמשים במלה מסוימת כהשאלה, איננו מתכוונים למובנה המילוני הפשוט, אלא לתופעה שדומה למובן הפשוט של המלה.
המטפורה מבוססת על אנלוגיה, על קשר של דמיון בין שני משתנים. את הדמיון מגלה האדם המשתמש במטפורה. הדמיון אינו מצוין כמלת דימוי או השוואה ואינו מופיע במפורש. הוא קיים מתחת לפני השטח.
אתן דוגמאות נוספות: לבו נשרף מאהבה; עיני רנטגן; אשתי היא ממש מלאך; הוא געה בבכי; אדם לאדם זאב;  הוא נמר של ניר… ועוד ועוד.

בבתי-הספר לא מרבים לדון בנושא המטפורה. לכל היותר עושה זאת המורה לספרות, כשהיא מלמדת שירה וכך אנו מסיקים שהמטפורה הי

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

טיפוח יחסי רעות ואיכפתיות כלפי החברה וכלפי הסביבה

מטרות רבות למערכת החינוך שלנו, אשר עברו שיכתוב במשך השנים. בשנת 2000 עבר חוק החינוך הממלכתי התשי"ג-1953 שינוי,  באשר למטרות החינוך הממלכתי וקבע 11 מטרות המפורטות בחוק – החל מחינוך אדם להיות אוהב עמו וארצו ונאמן למדינתו, דרך הנחלת עקרונות מגילת העצמאות, הקניית השגים בתחומי דעת ומדע שונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, שאיפה להענקת שיויון הזדמנויות, לימוד תולדות ישראל, מדינת ישראל, תורת ישראל, מורשת ישראל, הכרת השפה, התרבות והמורשת של האוכלוסיה הערבית ושאר מיעוטים במדינה וכמובן – טיפוח מעורבות בחיי החברה הישראלית, פיתוח יחס של כבוד ואחריות לסביבה.
כולן מטרות ראויות וחשובות. יש המושגות בחלקן בבתיה"ס שלנו, יש המושגות במלואן ויש כאלה אשר רק כתובות על הנייר.
                                                           

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מודל א.פ.ר.ת

                  

מודל אפרת הינו מודל הבא ללמדנו כיצד אנו מגיבים בסיטואציות בחיינו.
* ישנן דרכים שונות להתמודד עם לחצים, להגיב על אירועים ולפרשם.
* מודל א.פ.ר.ת מניח שהפרשנות הניתנת לאירוע מסוים, משפיעה על תוצאותיו.
  בדרך כלל אנו נוהגים לפרש באופן אוטומטי, בלי להתעמק ואז הפירוש עלול להיות
 שגוי ולהוביל לתגובות ולתוצאות בלתי רצויות.
* השימוש במודל א.פ.ר.ת עשוי לסייע בפרשנות של אירועים, תוך הבנת מרחב
 הפרשנויות והתגובות ותוצאותיהן.
  
המודל כולל 4 שלבים

            §         א – אירוע
§         פ – פירוש
§         ר – רגש הנגזר מתוך הפירוש
§         ת – תגובה הנגזרת מהרגש.
       והתוצאה הנגזרת מהתגובה.

דוגמא:
§         א –  אירוע: העובד לא ביצע את מכסת הטלפונית היומית שלו בתחום השיווק הטלפוני.
§         פ – פירוש: הוא בטלן או לא עובד טוב.

לקריאת המאמר