מיתום כיסוד מעצב

מיתום מעצב

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מיתום מעצב

מיתוס כיסוד מעצב

מיתוס ושיברו והצמא למיתוס

 
בחרתי להקדיש מאמר לנושא המיתוס, שכן פגשתי בעבודתי אנשים רבים שמיתוסים שונים מכוננים את חייהם וכשהם מתנפצים מסיבה זו או אחרת, יש המרגישים משוחררים ויש המרגישים שאיבדו דרכם.
בי אישית עורר תמיד המושג "מיתוס", יראת כבוד. ראיתי בו מין התרחשות קדומים מלאת הוד.
כיום, בעידן הרלטיביסטי, כאשר אין אמת אחת וכל אחד והאמת שלו, גם המיתוסים הפכו להיות שבירים מאד. והתוצאה מחד, מחסור במיתוסים מספקים ומאידך, צמא למיתוסים.
 
מהו מיתוס?
  מיתוס הוא יסוד מעצב קבוע של תרבות, חברה ואומה. הוא נוצר ע"י תרבות ובה בעת גם יוצר תרבות. תפקידו לפרש את מציאות החברה, למקם את ההווה שלה ברצף ההיסטורי ולתת בידה מושגים להבנת המציאות של ההווה, של העבר או של העתיד. המיתוס ממלא תפקידו לא בדרך של דיון רציונאלי, אלא ע"י פניה לרובד הרגשי של ההוויה האנושית.
  מיתוסים מעצבים את הזיכרון הקיבוצי ומכוננים תודעה תרבותית. אין מבנה חברתי יכול להתקיים מבלי שלחברה יהיו סיפורי יסוד משותפים מוסכמים.
  מיתוס הוא סיפור אידיאלי שאינו מציג שאלות, ובאמצעותו חברה מספרת על עצמה, מאין היא באה ולאן היא הולכת. (מתוך "מיתוס וזיכרון" בעריכת דוד אוחנה ורוברט ויסטריק).
*   מיתוסים הם גרעינים של זיכרונות היסטוריים, ממשיים שנמסרו באמת מדור לדור".   (מרטין בובר).
  המיתוס הוא בריאת העבר לשם עיצוב ההווה.   (תומאס מאן).
  מיתוסים הם דפוסים נרטיביים המעניקים משמעות לעצם קיומנו.  (רולו מיי – הזעקה למיתוס).
  מיתוסים כמוהם כקורות הבניין אשר מבלי להיות גלויות לעין, הן השלד המחזק את הבית, כדי שאנשים יוכלו להתגורר בו. (כנ"ל)
  …הם הסיפורים שסביבם החברה שלנו מתלכדת…   (כנ"ל)
*   למיתוס יש תכלית אופרטיבית – לעצב את ההתנהגות האישית והקיבוצית ובהשגתה נבחנת הצלחתו. (עמנואל סיוון).
כפי שכתבתי בראשית דברי, קיימת בימינו מגמה של הטלת ספק באמיתות המיתוסים שהיו בעבר אבני יסוד של החברה והתרבות.
      
דוגמאות למיתוסים :
טרומפלדור ומיתוס תל-חי
בסיפור זה כרוכים מספר מיתוסים: המשפט המפורסם – "טוב למות בעד ארצנו" . יש הטוענים כיום שטרומפלדור פלט קללה עסיסית ולא משפט זה.
ומסר נוסף – אין נוטשים ישובים עבריים – מיתוס שנשבר במלחמת יום הכיפורים ועם תהליך ההתנתקות.
מיתוס מצדה
    
נבנה על גבי הסיפור היסטורי. מיתוס של גבורה וחירוף נפש. דורות רבים בישראל ביססו על רקע מיתוס מצדה זהות קיבוצית – אישית ולאומית – זקופת ראש, נטועה היטב בעברה ומוכנה להלחם על אדמתה עד הסוף. התנועה הציונית בראשית דרכה הייתה זקוקה לסיפורים כאלה.
אך עפ"י סיפורו של יוספוס פלביוס על מצדה, מדובר במרד שנדון מראש לכישלון ולא בסיפור גבורה. כשלון שהתבטא בהרס בית המקדש השני וירושלים ובהרג המוני יהודים בידי החיילים הרומיים.
מיתוס זה היה אפוא, סטייה מהאמת ההיסטורית, שהתאים לזמנו ובא כאמור לשרת את צרכי החברה הישראלית הנבנית. דעיכתו החלה אחר מלחמת ששת הימים ופתיחת אתרים חדשים בפני מבקרים, כמו הכותל המערבי, גמלא ועוד.
מצדה איבדה מאז משמעותה כאתר קדוש והפכה יותר לאתר תיירותי.
 
המיתוס הקולקטיביסטי של החברה הישראלית 
               
החברה הישראלית רואה עצמה עדיין כחברה קולקטיביסטית, חברה בעלת סולידריות חברתית.
בשנת ה-60 של המאה הקודמת, היתה מדינת ישראל בשיא השיוויוניות. אך בתקופתנו שולט בה האינדיבידואליזם ונשבר המיתוס הקולקטיבסטי.
מיתוסים נסדקים כאשר האתוס – הערך הנורמטיבי – משתנה.
החברה הישראלית עברה מאתוס של חברה חלוצית והרואית לאתוס של חברה צרכנית ותקשורתית. בהתאם לכך השתנו גם חלק מהמיתוסים.
 
מיתוס יציאת מצרים
          
מיתוס מכונן בחברה הישראלית. לסיפור הפסח מסר אוניברסאלי עתידי. מיתוס העומד על ערכים, שמזה 3000 שנה רוצה החברה לקיים ורוצה להעביר לדורות הבאים.
כדבריו של ברל כצנלסון: "הישנה יצירה ספרותית מחנכת יותר לתעוב העבדות, לאהבת החרות – כסיפור השעבוד ליציאת מצרים? הישנו עוד זיכרון עתיק כזה, שכולו מופנה לקראת העתיד, שכולו סמל להווה ולעתידנו כזכר ליציאת מצרים? איזה יצר חרות עמוק טבוע בלב עם, שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור".
 
מיתוס "החלום האמריקני", בחברה האמריקאית  
 
לפיו כל אחד יכול להתעשר בארצות הברית. מבוסס על אידיולוגיית ההזדמנות השווה לכל אחד ועל האמונה בכוחו של הפרט להגשים את עצמו ולהגיע לרווחה.
מיתוס זה משפיע עד היום על התנהגותם של מיליוני בני אדם ובכך הוא אמיתי.
יש המשתמשים במושג "מיתוס" כביטוי לאמונות שהיו מקובלות בעבר והכתיבו בכך נורמות ודרכי התנהגות וכיום באים ומנפצים אותן.
 
דוגמה מעניינת לכך ניתן למצוא בספר "לנצח נבנו". בו מציגים מחבריו קולינס ופוראס, שנים עשר מיתוסים לגבי יחודיותן של חברות בעלות-חזון, כמו למשל:
– דרוש רעיון כביר כדי לייסד חברה כבירה.
– לחברות בעלות חזון דרושים מנהיגים כאריזמטיים.
– כחברות המעולות ביותר "הולכות" על בטוח.
– חברות בעלות חזון הן מקום עבודה נפלא לכל אחד ואחד.
והם מנפצים מיתוסים אלו אחד לאחד ומוכיחים כיצד במציאות, לא עומדים מיתוסים אלו במבחן.
הצמא למיתוס
 
רולו מיי שהיה פסיכולוג אמריקאי בן המאה ה-20,כתב בספרו – "הזעקה למיתוס":
"הצמא למיתוסים והאכזבה לנוכח המחסור במיתוסים מספקים, מתבטאים בשימוש בסמים.
אם איננו יכולים למצוא הגיון בחיינו, אנחנו יכולים, לפחות זמנית לחרוג מן השגרה המשעממת שלנו, באמצעות חוויות "חוץ גופיות", בבחינת אם גורלנו נחרץ ממילא להיכתב, פחות משפיל להסתלק מן העולם בפיצוץ ולא בציוץ. לכתות יש עוצמה של מיתוסים ללא המגבלות החברתיות שלנו, ללא הבלמים, ללא האחריות החברתית. יש להקשיב לזעקה למיתוסים, כי בהעדר מיתוסים אותנטיים, החברה שלנו תמלא את הריק במיתוסי דמה, באמונות ובכשפים".
בספרו "הישראלים האחרונים" מעלה ד"ר דוד אוחנה הצעה לדיון על אתוס ישראלי חדש.
בעוד שייעודם של ה"ישראלים האחרונים", שהיו מגשימי האידיאולוגיה החלוצית, אלה שנטשו בית הוריהם והיגרו מתבנית נוף מולדתם, על מנת לייצר ישראליות חדשה, שיצרו דיאלוג פעיל בין עבר של עם להתהוות של חברה – היכן אנו עומדים היום מול הצהרת הכוונות שלהם?
יש להעלות את הנושא לשיח ציבורי: "לא עוד אתוס הנישא בידי אליטה. תם עידן הנפילים ועמו דין התנועה ויישור הקו ומיתוסים מגויסים מלמעלה. עכשיו מתחיל הדיבור בין הישראלים החדשים, דיבור בתוך ובין חברות, דיבור בלתי אמצעי.  זוהי שעת הדיאלוג".
אוחנה מציג דיון על אתוס ישראלי חדש שבסופו חמישה נדבכים:
תודעה דמוקרטית;
חינוך לשלום;
ערך מוסף יהודי;
זיקה ים תיכונית;
סולידאריות חברתית.
ומה הקשר לכל אחד מאתנו?
 
כאמור, המיתוסים עוסקים בדרך כלל במאפייני תרבות. הם מציגים את האופן בו בני תרבות מסוימת רואים את העולם. מציגים את הערכים שלהם, את המוסר שלהם ואת ההתנהגויות שלהם.
יש, אפוא, לנסות להבין את המיתוס בקונספט התרבותי-חברתי שלו.
דהיינו: במקרה שלי – להכיר את אפיוני המתאמן המגיע אלי, כדי שאדע כיצד לסייע לו לקבל, או להתמודד, או לנפץ את המיתוס שהוא מעלה.
 
דוגמאות למיתוסים בהם עסקתי:
                 
* אנחנו שני בני זוג כ"כ שונים אחד מהשני, לא יתכן בינינו קשר טוב.
* אנחנו שני בני זוג כ"כ דומים באופי, כך שבטוח שהזיווג שלנו יעלה יפה.
*  אשה דתית – כבודה בביתה. נועדה לגדל ילדים ולדאוג להליכות ביתה.
* לעולם לא אתאהב במישהו שאינו משיב לי אהבה.
* רשע וטוב לו צדיק ורע לו.
                    
בבואנו להבין משמעותם של מיתוסים בחיינו אנו, עלינו לשאול את עצמנו:
 
– על אלו צרכים ניסו המיתוסים המוכרים לנו לענות?
– מהו מוסר ההשכל של מיתוסים אלו?
– אלו מיתוסים ניפצנו בחיינו?
– אלו מיתוסים אנו מוכנים לנפץ כיום ומדוע?
– אלו מיתוסים קדומים משפיעים עלינו ומלווים את חיינו?
– במה הם משפיעים? מה המסר שלהם?
    אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

המורה/המחנך הראוי

לפני כחודש מלאו 65 שנה לדרכו האחרונה של יאנוש קורצ'אק, שיצא בראש 192 תלמידיו ועוד 8 מבוגרים עובדי המוסד החינוכי שבראשו עמד, אל מותם במחנה ההשמדה.
כשאני חושב על מחנך גדול – הרי יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט) הוא הדוגמה, הוא המופת.
אל בית היתומים שלו הגיעו ילדים מעולם עני וקשוח, שהביאו עמם הרבה חרדות, פחדים וחשדנות. הוא לא היפנה אותם למורי עזר, למורות טיפוליות, לפסיכולוגים או לחינוך מיוחד, אלא לקח על עצמו את המשימה להחזיר להם את אשר נגזל מהם באמצעות מה שכינה:
"אהבה פדגוגית"."אהבה פדגוגית" מושגת לפי קורצ'אק כאשר המבוגר מכובד בעיני הילדים, כאשר רמתו הרוחנית גבוהה, כאשר הוא מהווה עבורם דגם לחיקוי ונותן דוגמה אישית לכל מה שהוא מבקש מהם, כאשר הוא נמנע מלהשתמש בסמכות כפייתית, מתיחס בכבוד לילדים, מחנכם לעצמאות, מבטיח להם שמחת חיים בצד משענת והנאה בתחום האינטלקטואלי.
ועתה צא ולמד – כמה מורים כאלה היו לנו בימי חיינו? כמה מורים (אם בכלל) אנו זוכרים, אשר השפיעו על חיינו השפעה מכוננת?

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מה בין קריירה ומשפחה?

 
פעמים רבות מגיעים אלי זוגות בתחום אימון אישי, כאשר הבעיה המציקה ביותר היא עבודתו מרובת השעות של הגבר. 
                               
חיי העבודה בימינו מאד תובעניים. אנשים השואפים לקריירה, משקיעים בעבודה את מרבית שעות היום וברור שהדבר בא על חשבון משהו.
משפחה וקריירה נתפסים כשני עולמות המצויים בקונפליקט מתמיד.
השאלה החוזרת ונשאלת היא: איך בונים קריירה מצליחה בעולם תובעני כשלנו ויחד עם זה מטפחים ומשקיעים בזוגיות, במשפחה ובילדים? איך מוצאים את שביל הזהב בין קריירה, זוגיות ומשפחה? איך רואים בקריירה ובמשפחה גורמים משלימים זה את זה?

צעד ראשון, כמו שאני אומר תמיד – מודעות למצב. להסתכל למציאות בעיניים: מה קורה במשפחה שלנו? מהם הצרכים של כל אחד מבני המשפחה? מה בא על סיפוקו ומה לא? וכו'.

צעד שני – דיאלוג פתוח. לשים הכול על השולחן. להעלות את הערכים החשובים לנו במשפחה, את העקרונות לאורם אנו רוצים לחיות ועפ"י מפה זו לרשום את סדר העדיפויות שלנו, כך שנקבל תמונה מאוזנת של חיינו.
ובתמונה כזו – אם האישה טוענת כנגד שעות עבודה רבות של הבעל – יש לבדוק מה בעצם מסתתר מאחורי טענה זו? מה נפגע משעות עבודתו הממושכות?
האם הטיפול בילדים? האם הקשר המשפחתי? האם חיי התרבות והבידור? האם הטיפול בבית (ניקיון, תחזוקה)?
לכל השאלות הללו מנסים ביחד לתת מענה, תוך שמירה על האינטרסים האישיים של כל אחד מבני המשפחה בשילוב עם האינטרסים המשותפים.

אתן דוגמה לכל טיעון:
לגבי הטיפול בילדים – מוצע לקבוע זמנים קצובים מדי יום, שיהיו קודש לקשר עם הילדים – שיחה, משחק, טיול (ללא טלפונים וללא עיסוקים אחרים).
לגבי קשר משפחתי – לקבוע לפחות פעם בשבוע ארוחה משותפת ופעם בשבוע בילוי משפחתי משותף.
לגבי בילוי זוגי – לצאת אחת לשבוע ביום קבוע לב

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

התעשרות מהירה והשלכותיה

התופעה של התעשרות מהירה, הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. תחומי ההתעשרות מגוונים – שוק הנדל"ן, שוק ההון, תחום ההיי-טייק, חברות הזנק, תחומי מסחר שונים ועוד.
אעמוד בדברי על קצה קצהו של קרחון ההתעשרות – שוק ההון, על ההשלכות של ההתעשרות המהירה במסגרת המשפחתית והחברתית ולבסוף אציע מספר המלצות.

חתך המשקיעים בשוק ההון מורכב מאנשים המצטרפים למסחר בשיטות שונות ולפרקי זמן שונים. מה מניע אנשים להיכנס לתחום שוק ההון ולהיות שותפים פעילים בו, כאשר הנתונים הם כדלקמן:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

חג פורים

בכוחנו לשנות את "הפור" שאנו חושבים שהגורל הטיל עלינו.
אל לנו לקבל את גורלנו כגזרה משמיים, גם אם הלכנו לגרפולוג ונמורלוג ולקוראים בקפה למיניהם.

לקריאת המאמר