כישורי חיים

כישורי חיים

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

כישורי חיים

כישורי חיים ואימון אישי

 
       "התייחסו לבני-אדם כאילו היו מי שצריכים היו להיות,
          ותוכלו לעזור להם להיות מי שהם מסוגלים להיות".      (גתה)     
       
 
פעמים רבות אנשים פונים לאימון אישי עקב קשיים שהם נתקלים בהתמודדות יום-יומית עם קונפליקטים שונים: עם קושי בהבעת רגשות ובניהול רגשות, עם קושי ביצירת קשרים עם אנשים, קושי  בניהול מו"מ, בניהול זמן, בחוסר אסרטיביות וכך הלאה.
אנשים אלה חסרים כישורים חשובים הנדרשים לחיים. אלו הם כישורי חיים.
מהם בעצם כישורי חיים?
אלו הן אותן תכונות, בין אם טבעיות ובין אם נרכשות, שהן הבסיס לתפקודו היעיל והמלא של האדם בחברה, בחיי היום-יום שלו.
בעידן המודרני, האדם התמקצע במגוון טכנולוגיות, ופעמים רבות זנח כישורים אלמנטאריים הדרושים לחיים, ואשר אינם נלמדים כמעט בבתי-הספר.
כאן המקום להעלות את תיאוריית האינטליגנציות המרובות, תיאוריה שפיתח הפסיכולוג הווארד גרדנר בשנת 1983, והמרחיבה את הקף הפוטנציאל האנושי, מעבר ליכולות הכושר השכלי (מנת המשכל- IQ), שהיו עד אז הבסיס לבחינת יכולותיהם של בני אדם.
גרדנר טוען שאינטליגנציה קשורה ליכולת לפתור בעיות ו/או לעצב תוצרים כבעלי חשיבות במסגרת חברתית תרבותית נתונה. כלומר הוא קושר אינטליגנציה לתיפקוד, ליכולת האדם.
כאשר נשאל מדוע הוא מכנה יכולות אלו בשם אינטליגנציות ולא בשם כישרונות או כשרים ענה, שעשה זאת כפרובוקציה, כדי למשוך את בני האדם להאזין ולקבל את התיאוריה  שלו, דבר שלא היה קורה אילו השתמש במושג "כשירויות".
גרדנר מיפה 7 אינטליגנציות, על הביסוס התיאורטי שלהן, על מרכיבי כל אינטליגנציה, דרכי ביטויה ועוד.
האינטליגנציות הן:
לשונית, לוגית-מתמטית, מרחבית, גופנית-תנועתית, מוסיקלית, בין-אישית, תוך-אישית.
כל אדם ניחן בשבע האינטליגנציות (ובנוספות, כפי שאציין להלן), כאשר הוא מתפקד ברמה שונה בכל אחת מהן. למשל: רקדנית זקוקה לאינטליגנציה גופנית (תנועות הריקוד), מרחבית (התמצאות על הבמה), מוסיקלית (תנועה עפ"י המוסיקה), בין-אישית (קשר ושיח עם חבריה לריקוד ועם המדריכה), תוך-אישית (מודעות ליכולותיה, לרגשותיה). דוגמה נוספת: מוכר בחנות זקוק לאינטליגנציה לשונית, לוגית-מתמטית, בין-אישית, תוך-אישית). ושניהם נדרשים לאינטליגנציות נוספות, מהן?
ובכן, התיאוריה של גרדנר מתאפיינת גם בהקשרים היסטוריים, שכן אינטליגנציות מסוימות חשובות בזמנים מסוימים יותר מאחרות ואינטליגנציות מסוימות עשויות לגבור ולהיווסף בעתיד.
למשל: בעבר הייתה חשובה מאד האינטליגנציה הגופנית, זאת כאשר לפעולות שונות שכיום ממלאות המכונות, נזקקו לכוחו הפיזי של האדם. או כום, כאשר בתחומים רבים נדרשות מיומנויות וכישורים בתחום הלוגי-מתמטי ו/או המרחבי.
כמו-כן, מדברים היום על אינטליגנציות נוספות כמו: מוסרית, רוחנית, יצירתית, אינטואיטיבית, הישרדותי (הסתגלות לטובע), הומוריסטית ועוד.
מתוך ניסיוני, כישורים רבים בהם אני עוסק באימון, שייכים לאינטליגנציות הנוספות.
חשוב מאד טיעונו של גרדנר, שכל אדם יכול לפתח את שבע האינטליגנציות לרמה סבירה, אם יזכה לעידוד ולהדרכה נאותה.
אני מכוון אפוא, לדבריהם של גדולים באמונתי, שלכל אדם יש כישורים לניהול עצמי.  היכולת קיימת, אך לעתים נדרש אימון – אימון המתבסס על גישה מעשית לחיים, כדי להוציא יכולת זו מן הכוח אל הפועל.
תפקיד המאמן,  גם לאתר את החזקות בכישורי המתאמן וגם לאתר את החסמים המונעים הצלחה ולבנות במשותף עם המתאמן תכנית, אשר תחזק את החזקות ותעקוף או תטפל בחסמים.
הכישורים בהם אני עוסק באימון הם:
זיהוי ערכים אישיים, פיתוח חזון אישי, הצבת מטרות, סימון דרכים למימוש המטרות וקביעת מדדי הצלחה. תהליך קבלת החלטות, פיתוח עבודת צוות, זיהוי תחומי עיסוק המתאימים למתאמן, הבנת רגשות ושפת גוף, התמודדות עם מצבי לחץ, פיתוח אסרטיביות-היכולת להציב גבולות, לתקשר ולהעביר מסרים בביטחון, טיפוח זוגיות וטיפוח חיי משפחה.
השלב הראשון בדרך האימון שלי היא במודעות עצמית. עירור מודעות האדם ליכולותיו, לכישוריו, לאמונותיו, לערכיו, למוגבלויותיו, לתפקודו בתחומי החיים השונים ולתנאים הסביבתיים בהם הוא חי ומתפקד – משפחה, מקום עבודה, קהילה.
כאשר אדם מודע לכל אלו, מוכן להוריד את כל המסכות, מודע לשילוב הנתונים הביולוגיים שלו והנתונים הסביבתיים, אזי אפשר לסמן את הנתיב הנדרש לו – אם זה חיזוק כשירויות רגשיות וחברתיות ו/או חיזוק היכולת להתנהל מעשית בסביבות החיים השונות.
הכלים בהם נעזרים בתחום אימון אישי, הם רבים ומגוונים. אעלה כאן שנים שלושה כלים מתוך מגוון זה:
שיח, דיאלוג – כלי חשוב באימון הוא השיח. שיח פתוח המעלה סוגיות לדיון מתוך חיי המתאמן, המעלה סוגי קונפליקטים בהם מתחבט המתאמן, המאפשר ראיית הנושא מזוויות שונות, המאפשר התבוננות שונה, חדשה. שיח כזה עשוי לעלות תובנות חדשות, "לפרק" קשיים ולהתנסות במהלכים שטרם נוסו.
משחק תפקידים – כלי חשוב נוסף הוא משחק תפקידים – כלי המתאים לאימון קבוצתי או זוגי. כאן יכול כל אדם לאבחן את עמדותיו, את התייחסותו להצלחה ולכישלון, את יכולת התחרות שלו, יכולת התקשורת הבינאישית, יכולת עמידה במצבי לחץ, עמידה בכללים וחוקים – כל זאת מול חבר או חברי הקבוצה, תוך השוואה, תוך התייחסות הדדית, תוך למידה ממעשי האחר והעיקר – תוך התמודדות עם הבעיות הכואבות "בתנאי מעבדה", דהיינו: בדיקת ההתמודדות היא של האדם עצמו, מול ההערכה והמשוב שהוא אמור לקבל מבן או בת הזוג, מהקבוצה ו/או מהמאמן.
ליווי בפועל – דרך נוספת בהקניית כישורי חיים היא פשוט לצעוד יחד עם המתאמן יד ביד ולסייע לו אל מול מקרים מסוימים בהם נדרש ליווי צמוד: מאמן ומתאמן. למשל: ביקור משותף בבנק, בביטוח לאומי, במקום המיועד לפתיחת עסק חדש וכיו"ב. סיוע כזה בשטח מסוגל להפיג חששות, לחזק בטחון עצמי ולתת "דחיפה" לעצמאות.
                       "הפגן כל כשרון, היטב אותו נצל –
                    מה בצע בשעון-שמש בצל?"              
                                                                (בנג'מין פרנקלין)
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

האיכר והאופה – סיפור על קבלה ונתינה

אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה.

ביום מן הימים התחיל לחשוד האופה  שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות.
התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד.

רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין.
בשעת המשפט שאל השופט את האיכר:
אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?
לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר

כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?
אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר:
יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם….

ככה זה גם בחיים:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

טיפול בידע

ידע הוא יישום מוצלח של מידע בעיתוי נכון. זאת אומרת, היכולת לייצר ערך מוסף אישי, אתני ותרבותי ייחודי למידע הקיים, לקשר את המידע החדש לידע שכבר נמצא אצל האדם. יש המכנים זאת "ידע פורה" דהיינו: ידע שאינו "מצוי שם" סתם, או נדרש בעת בחינה, אלא כולל זכירה, הבנה ושימוש פעיל וכך מתפקד בצורה עשירה בחייהם של אנשים ועוזר להם להבין את העולם ולהתמודד עמו.

לקריאת המאמר