יצירתיות ואפקטיביות בפתרון בעיות

יצירתיות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

יצירתיות

יצירתיות ואפקטיביות בפתרון בעיות

דה-בונו, מדען שוויצרי, היה הראשון שטען כי בצורה שיטתית אפשר לפתור בעיות בדרכים יצירתיות ואפקטיביות.
מהי יצירתיות
השאיפה לראות כמה פתרונות לאותה בעיה.
שילוב עדין בין דמיון לבין מציאות.
יצירת דברים חדשים מקיימים.
המצאת דברים חדשים לגמרי.
חשיבה יצירתית
היכולת לארגן מידע לדפוסים או תבניות ישנות או חדשות, תוך יציאה מתוך הדפוסים הקיימים במטרה להסתכל על דברים בדרך שונה, אחרת.
דה בונו מבחין בין שני סוגי חשיבה:
חשיבת רקע חשיבה אוטומטית, תגובה על.., אותה אנו מבצעים כל הזמן, בעשייה שגרתית ומונוטונית אנו משתמשים בחשיבת הרקע
חשיבה מכוונת פעילה, קשורה למיפוי, בדיקת נושא, שרטוט מפה מנטאלית הכוללת את המסלולים השונים בהם ניתן לצעוד, במטרה לבחור את המסלול הרצוי
ששת כובעי החשיבה שמנה דה- בונו היא שיטה המנחה אנשים למקד את החשיבה ולבצע סוג אחד של חשיבה בזמן נתון. בכל פרק זמן אנחנו חובשים כובע אחד אשר מנחה אותנו לסוג החשיבה. כל כובע בצבע אחר מסמל סוג אחר של חשיבה.

לשיטת הכובעים יתרונות רבים: ראשית, הם יכולים לעזור לך לקבל החלטה מהיבטים שונים משמעותיים. חשיבה כזו מכריחה אותך לצאת מאופן החשיבה הרגיל שלך ומבטיחה להתייחס למגוון היבטים בסיטואציה. שנית, השיטה מחזקת את כוחה של החשיבה הממוקדת. במקום לבזבז זמן על ויכוחים או דיונים נסחפים, הדברים ייעשו במהירות ותחת משמעת. שיטת החשיבה של ששת הכובעים נותנת לגיטימציה לשקלול של רגשות וסקפטיות שפעמים רבות הולכים לאיבוד בתהליך העבודה הרציונאלי.

להלן סקירה של הכובעים והשימוש בהם:
כובע אדום – רגשות, אינטואיציה, ותחושות.
בכובע הזה הדגש הוא על סוגי הרגשות, היבטים לא רציונלים של החשיבה, רגשות והרגשות.
אין צורך להצדיק עמדה רגשית או לתרץ אותה. אין שיפוטיות. אין צורך להסביר למה מרגיש כך.
כובע לבן – אינפורמציה, עובדות ומספרים.
כשאדם חובש את הכובע הלבן, הוא חושב על העובדות המעורבות בעניין. הוא מתמקד בנתונים הזמינים, בוחן אינפורמציה ולומד ממנה, בוחן פערי ידע ומנתח מגמות מהעבר לפני שהוא מגיע למסקנות סופיות.

מודלים ניהוליים המזוהים עם חשיבה בכובע לבן יכולים להיות מודל לניתוח ה swot (חזקות חולשות, אילוצים והזדמנויות) , בחינת עובדות באופן ניטרלי ואובייקטיבי.

כובע צהוב – יתרונות, רווחים, תועלת.
בכובע זה הדגש הוא לחשיבה אופטימית וחיובית.
חשיבה של כובע צהוב מתייחסת למאפיינים ולהיבטים החיוביים של המצב – ליתרונות. הכובע הצהוב מאפשר לשמור על נקודת מבט אופטימית ובונה.
כובע ירוק – חקירות, הצעות, רעיונות, יצירתיות.
כשאתה חובש כובע ירוק, אתה יכול לראות את כל האפשרויות המעשיות של המצב. הכובע הירוק מעודד חשיבה יצירתית וחופשית עם ביקורת בונה על הרעיונות. חשיבה ליטראלית.
כובע שחור – שיפוטיות, חשדנות וביקורת.
חשיבה של כובע שחור כוללת בחינה של הטבע הלוגי של הרעיון. היא תאפשר לך לאבחן כשלים וסיכונים לפני שתנקוט בפעולה. דגש על חשיבה שיפוטית, קיצונית – מה יכול "ללכת רע"מצביע על הדברים המוטעים, הבלתי מדויקים והשגויים וכך מאפשרת להיות זהיר והגנתי כי היא מאירה את הפוטנציאל של הנקודות החלשות בתכנון.
כובע הכחול – מטה קוגניציה – ניהול החשיבה והתהליך.
כשאתה חובש את הכובע הכחול, תוכל לנהל את תהליך התכנון. בדיון, זה הכובע שחובש האיש או האנשים שמנהלים את תהליך הישיבה. האיש שחובש את הכובע הכחול מכוון את הפעילות ומתמרן בין כובעים. הוא זה שצריך לזכור על ניהול אפקטיבי הוא איזון בין האינטרסים של הפרט, הקבוצה והמשימה. דגש על ארגון, שליטה ובקרה על התהליכים.
וולט דיסני נעזר בטכניקה הזו וצמצם אותה ל"שלושה חדרים" – החולם, המציאותי, הביקורתי.
לא משנה באיזה שיטה אתם משתמשים, המטרה היא לחקור , לבדוק ולשאול שאלות על כל סיטואציה בחיים.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

הד החיים

אבא וילדו הקטן טיילו יחדיו ביער
לפתע מעד הבן ועיקם את רגלו "איי" ענה לו קול מן ההרים,
הילד שהקול הפתיעו, הסתקרן וקרא "מה זה" ?
הקול ענה לו – "מה זה"?
מאוכזב ומעוצבן מכך שלא קיבל תשובה צעק הבן-
"פחדן ! מי אתה? "
והקול ענה לו "פחדן ! מי אתה?"

הביט הבן באביו בתמיהה ושאל "אבא, מה קורה כאן?"
"שים לב" – השיב לו האב, "אני מעריץ אותך"
"אני מעריץ אותך" השיב לו הקול מבלי להתמהמה…

"אתה נהדר"
"אתה נהדר" השיב לו הקול

הבן, שהיה מופתע מכל העניין, עדיין לא ממש הבין מה קורה,
האב הסביר לו:
"אנשים נוהגים לכנות תופעה זו כ- "הד"

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

חזון של הרצל

"יום הרצל" חל ב-י' באייר, יום הולדתו של הרצל והוא יום זיכרון ממלכתי.
הפרשנות סביב מורשת הרצל אינה אחידה ובכל-זאת גדולתה בכך שכמעט כל הזרמים הפוליטיים בישראל, מוצאים בה חלקים לרוחם. על זה נאמר – כל אחד וההרצל שלו.
הרצל הוכיח כי "חלום ומעשה אינם שונים כל-כך, כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי אדם בחלום יסודם וגם אחריתם חלום" (הרצל ב"אלטנוילנד").

חזונו של הרצל הוגשם והעם היהודי שב לארצו. המציאות השוררת כיום בישראל, עלתה ללא ספק על דמיונו של הרצל. כך כפי שההישגים עצומים, כולנו יודעים שהקשיים עצומים לא פחות, מבית ומחוץ.

בשובו מהקונגרס הציוני הראשון שכינס בבאזל בשנת 1897, כתב הרצל ביומנו:
"אם אמצה את קונגרס באזל בדיבור אחד – שאזהר שלא להגותו ברבים – הריהו זה:
                                 

בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים.
אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי.
אולי בעוד חמש שנים, ובודאי בעוד חמישים שנה,
יודו בכל כולם".

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

10 כללי הצלחה בקבלת החלטות :

 
 
* החלט מהו סגנונך האישי בתהליך.
* העלה את שלבי התהליך למודעות שלך.
* זכור, לא כל החלטה היא עניין של חיים ומוות. אל תחשוש מלשגות.
* חקור את המידע שבידיך ונסה להתבסס על מידע אמין ככל האפשר ולא על מה ש"כולם יודעים".
*  חפש כמה שיותר עצות טובות אובייקטיביות.
* בדוק את החלטותיך תוך כדי ביצוען.
* בחן את מניעיך והיה מוכן להתמודד עם מניעים שאינך אוהב.
* זכור תמיד את התמונה הכוללת.
* עקוב אחר שיפוטך ותוצאותיו.
* החלטה גדולה יכולה להתקבל גם על סמך החלטות קטנות.

לקריאת המאמר