שחיקת מורים

שחיקת מורים

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

שחיקת מורים

שחיקת מורים



שחיקה הינה מושג המבטא שינויים התנהגותיים, הכרתיים ופיסיים, המתגלים אצל אנשי מקצוע בייחוד אנשי מקצוע המעניקים שירות לזולת. השחיקה נגרמת עקב מגע ממושך עם מקבלי השירות ובין אילו נמנים גם המורים. ישנן סיבות רבות התורמות לשחיקתם של המורים אך בעבודה זו אעמוד על טיבן של שלוש מהסיבות העיקריות: יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו, יחסי הגומלין של המורה לבין עמיתיו וציפיות של מורים מתפקידם.
יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו:
מרבית המורים תופסים יחסיהם עם תלמידהם כאישיים ולכן הם נוטים "לקחת אחריות" מוסרית כלפיהם. תחושת האחריות המוסרית הזו מתבטאת בדאגתם של המורים לרווחתם הפיסית, חברתית, הרגשית או המוסרית של תלמידהם. הרצון לתמוך בהם, להיות מוטרדים ואף חרדים לגביהם (גביש, 2002). כתוצאה מתפיסת היחסים כאישיים עם תלמידהם, מורים רבים אינם מודעים לכך שתהליך השחיקה שלהם מתחיל. בתחילה מזוהים סימפטומים של עייפות גופנית ואחר כך סימפטומים של תשישות נפשית (פרידמן, 1991).מורים מתעלמים לעיתים מבריאותם הפיזית והנפשית ונכונים להקריבה למען הצרכים של תלמידיהם.
בנוסף, שחיקה נפשית של מורים מקורה גם בתפקידו של המורה בהתמודדות עם בעיות משמעת של תלמידיו (Chang, 2009). צ'אנג מוסיפה כי מורים החשים בשחיקה ברמות גבוהות נוטים לצמצם את המגע קרי יחסיהם האישיים עם תלמידיהם ואף להעביר את החומר הנלמד בצורה פחות טובה ממה שהמורה ציפה. בכך המורה נתקל לעיתים קרובות יותר בעיות משמעת וניהול כיתה ועל כן רמות הלחץ והמתח שלו עולות והשחיקה גוברת.
סיבה נוספת לשחיקת מורים הינה יחסי הגומלין בין המורה לבין עמיתיו:
הסביבה הבית ספרית אמורה לאפשר יחסי גומלין בין המורה לעמיתיו, אך עקב בירוקרטיה ושינויים מערכתיים נבצר מהמורים לייסד יחסי גומלין בריאים בינם לבין עצמם. במציאות העבודה כיום בבתי הספר ובהשקפה הביורוקרטית שעליה בתי הספר נסמכים כיום, נאלצים מורים להתמקד במילוי החוקים ובדווח למערכות (גביש, 2002).
במחקר שנערך באוסטרליה, נחקרו קבוצת מורים יוצאי אוניברסיטה אשר זו היתה שנתם הראשונה או השנייה לכל היותר בבית הספר. בהמלך המחקר נשאלו המורים הצעירים לתאר את יחסיהם עם עמיתיהם ומערכת הבית ספרית. בתשובה ענו המורים כי רוב המורים הותיקים יעצו להם לאמץ התנהגות כנועה ודיפלומטיות במהרה, ולעשות את כל שביכולתם לעבוד לפי הכללים ולא להראות יצירתיות (Goddard, Obrien 2005).
מרכיב נוסף התורם לבעיות בייסוד יחסי גומלין בריאים בין המורים לעמיתיהם הינו מרכיב האישיות וההערכה לה זוכה המורה מעמיתיו: דימוי עצמי נמוך, מוקד שליטה חיצוני, נטייה לבידוד וניתוק, חוסר ביטחון, חרדות וחוסר סבלנות (גביש, 2002). או כפי שצ'אנג מתארת, במקצוע ההוראה מורים עומדים בפני כמה מערכות יחסים (תלמידים, אדמיניסטרציה, הנהלה, עמיתים, הורים) ולעיתים מורים מרגישים צורך להרחיק עצמם מיחסיהם עם עמיתיהם ולהמשיך ביחסיהם עם תלמידיהם בלבד (Chang, 2009).
הסיבות לשחיקת המורים מורכבות לעיתים מתתי סיבות כפי שפורט בסיבת יחסי הגומלין שבין המורה לעמיתיו. כך גם הסיבה הבאה, סיבת ציפיות המורים מתפקידם.
סיבת צפיות המורים מתפקידם:
מורים תופסים עצמם כמקצוענים ועל כן הם מביאים עימם ציפיות ברורות בנוגע לתפקידם: פעילות מתוך רמה גבוהה של אוטונומיה מקצועית, מעורבות משמעותית בתהליכי קבלת החלטות, התפתחות מקצועית, קבלת רמה מסוימת של תמיכה ועבודה במסגרת מערכת יחסים עם הורים מנהלים ותלמידים (גביש, 2002).
אך המציאות שונה וכאשר ציפיותיו של המורה מתפקידו מתנפצות, כך גם מדד השחיקה עולה. במחקרה של צ'אנג עולה הטענה כי המורים הטובים והאידיאליסטים הם אילה אשר חשופים לשחיקה גבוהה כיון שהם עובדים קשה ומשקיעים יותר מדי (Chang, 2009).הסיבות לניפוץ הציפיות רבות ושונות אך הבולטות שבהן הן: עמימות התפקיד, גורמי לחץ ארגוניים ותגמולים בלתי מספקים.
עמימות התפקיד – נובעת ממדיניות לא ברורה ולא עקבית ביחס להתנהגות תלמידים, משינויים תמידיים בגישות הפדגוגיות ובתוכניות הלימודים (גביש, 2002). תחושה של דה – פרסונליזציה ותחושה של אי הגשמה אישית, העדר הישג ממשי בעבודה חרף המאמצים הרבים המושקעים על ידי המורה (פרידמן, 1991).
גורמי לחץ ארגוניים – יעדים ארגוניים ברורים בבית הספר, היררכיה ארגונית ומערכות תקשורת אדמיניסטרטיביות מסודרות היו קשורים לרמה גבוהה של שחיקת מורים. באקלים בית ספרי שבו קיימת סדרה ברורה של חוקים ותקנות, מופעל על כל מורה לחץ להתאים עצמו לאמות המידה הקיימות היינו: המורים עובדים שעות ארוכות בתנאי עומס יתר, לוקחים עבודה הביתה ואינם מסוגלים להירגע מעבודתם. מקצרים חופשות כדי לחזור לעבודה או מוותרים על חופשות (גביש, 2002).
תגמולים בלתי מספקים – שכר בלתי מספק ונמוך מאד ביחס לקבוצות מקצועיות אחרות. העדר כבוד והערכה, אדישות הקהילה ומערכת החינוך עצמה להשיגי המורים (גביש, 2002).
לסיכום, סיבות השחיקה של מורים הינן רבות ומגוונות. אך במאמר זה עמדתי על שלושת הסיבות הבאות: יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו, יחסי הגומלין של המורה לבין עמיתיו וציפיות של מורים מתפקידם. כמו כן, ניתן לראות כי הסיבות הינן מורכבות ולרוב זהו שילוב של כמה תתי סיבות יחדיו.

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

האיכר והאופה – סיפור על קבלה ונתינה

אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה.

ביום מן הימים התחיל לחשוד האופה  שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות.
התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד.

רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין.
בשעת המשפט שאל השופט את האיכר:
אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?
לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר

כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?
אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר:
יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם….

ככה זה גם בחיים:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

חשיבה חיובית

מהי מחשבה?
   
"רעיון, מה שהשכל מייצר או ממציא" (הגדרה מילונית).
מקורה של המחשבה הוא בשכל, במוח שלנו.
 
      "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.
      ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות".  ר' נחמן מברסלב.
    
כל דבר מוחשי/גשמי בעולמנו התחיל כמחשבה, כזרע רעיוני. ללא המחשבות היינו מכונות אוטומטיות, רובוטים המבצעים רצף של פעולות ותגובות. המחשבה היא שהופכת אותנו לאנושיים .
אנחנו יכולים לחדול מעשיה אבל מחשבותינו אינן מתות לעולם. המחשבה יכולה להיות עבורנו כלא או הפתח אל החופש שלנו.
המוח שלנו דומה מאוד למחשב. הוא מכיל תאים וזכרונות מוגדרים. לכל תא במוח מילה שהוא אחראי לה או מתוכנת אליה.
כל תא וכל מילה הם בעלי תדר מסוים. מכאן שהמוח שלנו הוא כעין תחנת ממסר המשדרת וקולטת גלים ותדרים.
                               
החשיבה החיובית והדיבור החיובי.
כל דבר בעולמנו מורכב מאנרגיה. אנרגיה היא תדר. אנחנו מוקפים בתדרים אשר יש היוצאים החוצה בצורת מחשבות ודיבורים, ויש הנקלטים פנימה. למחשבות ומילים חיוביות – תדר חיובי. למחשבות ומילים שליליות – תדר שלילי
אם נפיץ סביבנו תדר חיובי, בצורת מחשבה או מילים, יתחבר תדר זה לתדר דומה לו בסביבה שלנו, לפי העקרון "דומה מושך דומה", וכך נמצא את עצמנו יותר ויותר בסביבה חיובית, מוקפים באנשים בעלי מחשבה ודיבור בעלי תדר דומה.
אופן המחשבה או הדיבור שלנו אודות נושא מסויים יגרום לנושא/אובייקט זה להתקרב אלינו.
ביקום הגדול והנפלא שבו אנו חיים יש הכל. כל השלם וחלקיו. כל הגדרה והיפוכה.
אם נחשוב ונבקש שפע – השפע ייכנס לחיינו. מחשבה על מחסור – תביא עמה תדר של מחסור ועימו מחסור בפועל.
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

ששת נעלי הפעולה

בהמשך לספרו הראשון ששת כובעי החשיבה , פרסם דה בונו את מודל העשייה.
בספרו משנת 1997,הנקרא: ששת נעלי הפעולה.
    
באימון אישי אנו נדרשים לחשיבה מתוות דרך,לגילוי משאבים פנימיים להשגת מטרותינו.
חשיבות רבה הנני מייחס לתחום העשייה.
חשיבה יצירתית ועשירה לא מספיקה על מנת ליצור שינוי,אלא עשייה והתקדמות
 "בשטח",תוך ניסוי וטעיה. תוך התכוננות למטרות והיעדים שלנו.
שיטת ששת כובעי החשיבה משנה את הדרך שבה החשיבה מתרחשת, בישיבות ובמקומות אחרים: במקום הטיעונים הרגילים לכאן או לכאן היא מאפשרת לאנשים לנהל דיונים מועילים.
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

"הם כותבים זה לזו מכתבי אהבה…"

מאז ומתמיד התייחסנו אל מכתבי אהבה כאל אמצעי קשר בין אוהבים.
כיום, כאשר אמצעי הקשר המודרניים שולטים בחיינו – S.M.S, E-MAIL, מסנג'ר, בלוג, טלפון נייד וטלפון קווי – הם תפסו את מקום המכתבים החברתיים בכלל ומכתבי האהבה בפרט.
                    
 באופיים הם מאפשרים כתיבה קצרה, תמציתית ומקוטעת (איזה קטע…),  כך שנראה כי עבר זמנם של השתפכויות של רגשות, של תאורים ליריים,  של דימויים (עינייך – יונים… כמגדל שן צוארך…) וכיו"ב.

לקריאת המאמר