יום הזיכרון ויום העצמאות

עצמאות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

עצמאות

יום הזיכרון ויום העצמאות

 

 

יום הזיכרון ויום העצמאות – שני ימים טעונים מאד, קשורים זה בזה, מחוברים מאד לחיינו, עומדים תמיד לפתחו של סדר היום הישראלי והיהודי, בהציגם את ההתמודדות התמידית שלנו, על הזהות היהודית המודרנית ועל משמעות הקיום היהודי והאזרחות הישראלית.

במשך השנים התנהל ויכוח על התאריכים שבהם יש לקבוע את יום הזיכרון (שבתחילה נקבע רק לזכר חללי מלחמת השחרור) ואת יום העצמאות. הויכוח ניטש הן לגבי התאריך והן לגבי התכנים.
התפיסה הבסיסית הייתה, שיש לשלב את האזכרה לנופלים ביום קיים – יום המציין גבורה לאומית (כמו ל"ג בעומר או י"א באדר) ולא ליצור מועד חדש בלוח השנה הלאומי.
בפברואר 1951 התקבלה החלטה, ע"י המועצה הציבורית להנצחת החייל כי: "יום הזיכרון הקבוע לגיבורי מלחמת קוממיות ישראל, יהיה תמיד יום לפני יום העצמאות".

ישראל גלילי שהיה ראש המטה הארצי של ארגון "ההגנה", ממנהיגי תנועת העבודה, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל היטיב לבטא את הקשר באומרו:
"אין לך דבר טבעי יותר מזה שיום הזיכרון יהיה משובץ בשיא, במועד המסמן את המהפכה הגדולה בחיינו כאומה – את ההישג, הקציר, את אשר למענו נתנו הם את החיים, למען כינונה של ישראל עצמאית".

הקשר בין יום הזיכרון ליום העצמאות הוצג, אפוא, כמשהו הקשור לנצח ויש לו תוקף של מסורת.

העוצמה הרגשית של יום הזיכרון גברה עם השנים, עקב העובדה שהנפילה בקרב והשכול ממשיכים להיות חלק אינטגראלי מהקיום הישראלי. ולכן – יום הזיכרון שהחל כציון לחללי מלחמת העצמאות, נעשה ליום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל.

עם ההחלטה לקבוע את היום ה' באייר, היום שבו הכריזה ישראל על עצמאותה המדינית, כיום החג הלאומי, נקבעה העצמאות בתור הערך העליון של הסדר החברתי-מוסרי, שאותו מגלמת המדינה.

ובמלוא הצניעות, אני מבקש לעבור לרגע מהערך עצמאות מדינית לערך עצמאות אישית.
ביום זה, בין שאר המחשבות, ההרהורים, הזיכרונות, אני מציע לכל אחד להרכיב את "משקפי העצמאות" האישיים שלו ולחשוב לעצמו:

· מהי עצמאות עבורי?
· מה אני עושה כדי להטמיע את ערך העצמאות בחיי? בחיי הקרובים לי?
· כיצד בא ערך זה לידי ביטוי בחיי?
· בבואי לקיים ערך זה, איזה דילמות מעורר הדבר ביחס לערכים אחרים שאני דוגל בהם?
· היכן אמקם, אפוא, את הערך עצמאות בקונפליקט כזה בין ערכים?
· מה אני מוכן להקריב למען ערך זה?

לחשוב ולהסיק מסקנות…

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

לעזור לילד לצאת לחיים

"עוף גוזל, חתוך את השמים…"
 
"עוף גוזל, חתוך את השמים, טוס לאן שבא לך…" (אריק אינשטיין)
כל דור מתפתח ומעצב את דמותו באופן שונה מקודמו, באשר לסגנון החיים, לתעסוקה, למסלולי לימוד, לצריכה תרבותית, לאידיאולוגיה חברתית. מאז שנכנסנו לעידן הדיגיטאלי, הואץ עוד יותר קצב השינוי.
יחד עם זה, קיימים עדיין ערכי ליבה, שהם הבסיס להתפתחותה ולביסוסה של האישיות. וקיים, אולי יותר מתמיד, ה"חיפוש אחר העצמי", החיפוש אחר חירות אישית, מימוש עצמי, גיבוש האישיות וכו'.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

חזון של הרצל

"יום הרצל" חל ב-י' באייר, יום הולדתו של הרצל והוא יום זיכרון ממלכתי.
הפרשנות סביב מורשת הרצל אינה אחידה ובכל-זאת גדולתה בכך שכמעט כל הזרמים הפוליטיים בישראל, מוצאים בה חלקים לרוחם. על זה נאמר – כל אחד וההרצל שלו.
הרצל הוכיח כי "חלום ומעשה אינם שונים כל-כך, כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי אדם בחלום יסודם וגם אחריתם חלום" (הרצל ב"אלטנוילנד").

חזונו של הרצל הוגשם והעם היהודי שב לארצו. המציאות השוררת כיום בישראל, עלתה ללא ספק על דמיונו של הרצל. כך כפי שההישגים עצומים, כולנו יודעים שהקשיים עצומים לא פחות, מבית ומחוץ.

בשובו מהקונגרס הציוני הראשון שכינס בבאזל בשנת 1897, כתב הרצל ביומנו:
"אם אמצה את קונגרס באזל בדיבור אחד – שאזהר שלא להגותו ברבים – הריהו זה:
                                 

בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים.
אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי.
אולי בעוד חמש שנים, ובודאי בעוד חמישים שנה,
יודו בכל כולם".

לקריאת המאמר
nlp

צמיחה אישית

כל אחד מאיתנו חובה צמיחה אישית.
אך כל אחד מתייחס אליה בצורה שונה.

יש מי שלוקח את הצמיחה כמארג של בעיות שיש לפתור, טעיות שצריך לשלם עליהן וסבל שצריך לשאת.
יש מי שמתייחס לצמיחה כתהליך של גדילה, של התנסות, של אוסף חוויות, של ניסוי וטעיה.
זאת להערכתי,  הראייה הבריאה יותר להסתכלות על מכלול הקורה אותנו בחיינו.

לקריאת המאמר