פיתוח הערך אחריות בילדים במשפחה

אחריות הורית

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

אחריות הורית

פיתוח הערך אחריות בילדים במשפחה



הנושא – פיתוח הערך אחריות בילדים במסגרת המשפחתית, הוא נושא בו אני מרבה לעסוק בתחום אימון אישי, הוא נושא המרבה להעסיק את ההורים ולכן החלטתי להעלות מקצת הרעיונות על הכתב. אין לי ספק, שמשפחות רבות, שהעניין קרוב לליבם, ימצאו דרכים נוספות לפתח אחריות בקרב ילדיהם וככל שירבו, כן ייטב.
בעקרון מתאימים דברי לטווח גילאים רחב מילדות ועד בגרות.

אני רואה בהורים, את המבוגרים המובילים את התהליך. ככל שיתחילו בכך בשלב מוקדם של התפתחות הילד הראשון, יהפוך הדבר לתרבות המשפחתית, לאורח החיים במשפחה. כל ילד שייווסף, יכנס לאווירה וכל ילד שיגדל, ימשיך לפתח את הגישה ויעמיק את רבדי האחריות שלו.

אין בכוונתי לרפות ידיהם של אילו שטרם עשו זאת במודע וילדיהם גדלו. בכל שלב של חיי המשפחה, אפשר, רצוי וכדאי להתיישב סביב השולחן ולהעלות את סוגיית האחריות והערבות ההדדית, לבטא את התרומה שייתרם כל אחד במשפחה לאורם ולקבוע כיוון דרך, גבולות וסייגים, עפ"י מפת הצרכים של כל אחד מבני המשפחה.

הווה אומר, לקבוע מה פירוש:
אחריות משותפת לתא המשפחתי – להיבטים בטיחותיים, אסתטיים ואקולוגיים של החדרים ומרחבי הדירה.
אחריות משותפת ליחסים בין בני המשפחה, אכפתיות של כל אחד לכל עניין, רגישות לצרכים מיוחדים ולרווחה רגשית של בני המשפחה הקרובה, הרחוקה ואפשר להרחיק עד קהילת החברים.

לקיים דיאלוג קבוע, במסגרת המשפחתית, אחת לשבוע ולהעלות לדיון בעיות המטרידות את בני המשפחה, גדולים כקטנים. שעת דיון קבועה כזו, יכולה לחולל נפלאות ב"פרימת פלונטרים".

לקיים שותפות אמיתית של הילדים בקבלת החלטות בנושאים משפחתיים שונים. מי ששותף בקבלת החלטה, הופך להיות שותף אמיתי באחריות לביצועה.

כדאי לגדל בבית בעל-חיים שנבחר ע"י הילדים. חיית-מחמד משפיעה לטובה על איכות חיי המשפחה ומרחיבה את שעות הפנאי שבני המשפחה מבלים יחד.
טיפול בבעל-חיים מפתח בילד אחריות, סקרנות, התמדה, הבנה לצרכי הזולת, אמפתיה, תקשורת, הגברת העצמאות, בטחון עצמי ומשמעת עצמית. כל אלו יוצרים מחויבות אמיתית אשר היום היא כלפי בעל-החיים ומחר תהיה כלפי משימות נדרשות במשפחה ואחר-כך במסגרות חברתיות שונות – ביה"ס, תנועת הנוער, הצבא וכו'.

כדאי לקבוע משימות נוספות במסגרת המשפחתית, אשר מחובת הילדים למלאם, כמו: סידור חדריהם, הכנת ארוחת בוקר משפחתית בשבת, עיבוד ערוגה אישית בגינה (אם יש כזו) ועוד.

היום, כאשר גדלה המודעות לאיכות הסביבה, רצוי להדגיש את האמונה שלכל אדם – ילדים ומבוגרים כאחד – יש יכולת להשפיע על הסביבה בה הוא חי וביחד לקחת אחריות על הסביבה שלנו ולפעול למענה. למשל – בנושאי מים, פסולת, אוויר, מפגעים סביבתיים – וסביב כל אלה לפתח תחושת אחריות אישית, דהיינו: כיצד משפיעה ההתנהגות שלי על הסביבה? מה אני יכול לשנות? כיצד אני יכול לשפר? איזה הרגלים שלי עלי לשנות במטרה להפחית את כמות הפסולת? (למסור צעצועים לא נחוצים ובגדים ישנים לנזקקים ולא לזרוק. לכתוב על נייר משני צדדיו. להשליך עיתונים למיכלים המתאימים. להשתמש בשקית בד לאוכל לביה"ס ועוד ועוד).

התרבות הצרכנית שאנו חיים בה, חושפת את הילדים להשפעת גורמים כלכליים שונים, שבעבר היו נחלת המבוגרים. הצורך בהתנהלות כלכלית נבונה היא כיום גם הצורך של הילדים במסגרת של קבלת החלטות ואחריות אישית ברמה היומיומית: כיצד לנצל את שכר הבייביסיטר? את דמי הכיס? מה האמת מאחורי הפרסומות? היכן לפתוח חשבון בנק? מתי להתחיל לעבוד? מהן זכויות וחובות התלמיד העובד? ועוד.

כבר מגיל צעיר אפשר לשתף את הילדים בניהול התקציב המשפחתי. פיתוח ידע, מודעות ואחריות אישית כלפי חלקם בניהול התקציב, יתרום לכלכלת המשפחה ולמעמד הילדים בה.
כל אלו, מפתחים אחריות אישית ומסוגלות עצמית לניהול כלכלי נבון וליכולת לקבל החלטות מושכלות, מול אתגרי החיים בעידן המודרני.

לסיכום והכי חשוב: כל האמור לעיל מתחיל בהורים. ההורים הם הדוגמה, הם המודל לחיקוי.
ילדים החיים באווירה התומכת בנטילת אחריות ובתרומה לסביבה, באווירה המעודדת ומאמינה ביכולתם, יפתחו את הערך אחריות, כחלק בלתי נפרד מאישיותם, יהיו מחויבים לעצמם ולסביבתם ויגדלו אזרחים תורמים ובעלי אחריות.

 

 

 

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

מתכון לתקשורת :

שתי כוסות של הקשבה,
כוס וחצי של אהבה,
שתי כפיות של רגישות,
ועוד קמצוץ של נחישות,
כפית של פתיחות
במקום חופן מתיחות,
כף אחת של ויתור
וזה בעצם כל הסיפור.

מחממים את התנור לדרגת גשר,
משמנים תבנית בהסכמים ובקשר,
מוסיפים פירורים של תקשורת
אופים בחמימות ובחום עד בלי די
ובאו השלום והשלווה
למקומותינו- הלוואי!

רק אהבה תביא אהבה,

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

דוגמאות לשאלות נפוצות בראיון עבודה :

 
 
להלן מספר שאלות החוזרות על עצמן בדרך זו או אחרת, ברוב ראיונות העבודה. לעתים הן נראות פשוטות, לעתים מביכות ולעתים אפילו מתסכלות. בכל מקרה, חשיבות רבה להן בגיבוש דעתו של המראיין לגבי התאמת המועמד לתפקיד המוצע, או לעתים לתפקיד אחר אשר לא פורסם, אך המראיין יודע אודותיו.
מטרת השאלות להיווכח במידת העקביות של המרואיין, ברמת סבלנותו לגבי שאלות "בלתי נעימות", ביכולת השיח שהוא מסוגל לפתח, ברמת הביטחון העצמי שלו, בערכים החשובים לו, באמונות שהוא דבק בהן ועוד.
לכן – השתדל להכין את עצמך במידת האפשר,לבוא במיטבך ולענות ביושר.
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

טיפול בידע

ידע הוא יישום מוצלח של מידע בעיתוי נכון. זאת אומרת, היכולת לייצר ערך מוסף אישי, אתני ותרבותי ייחודי למידע הקיים, לקשר את המידע החדש לידע שכבר נמצא אצל האדם. יש המכנים זאת "ידע פורה" דהיינו: ידע שאינו "מצוי שם" סתם, או נדרש בעת בחינה, אלא כולל זכירה, הבנה ושימוש פעיל וכך מתפקד בצורה עשירה בחייהם של אנשים ועוזר להם להבין את העולם ולהתמודד עמו.

לקריאת המאמר