ההתפתחות האבולוציונית שלנו במאה האחרונה, חייבה אותנו, ככל הנראה, להשתמש יותר בכישורים שכליים וטכניים, כדי להביא את העולם למקום שהוא נמצא בו היום. התפתחנו ופיתחנו את האינטליגנציה השכלית, אבל הזנחנו את האינטליגנציה הרגשית.

המסר של אסכולת "האינטליגנציה הרגשית" הוא: כדי להצליח בחיים, או לחיות חיים מאושרים, לא מספיק להיות חכם במובן השכלי המקובל. בנוסף לאינטליגנציה השכלית- IQ, צריך גם אינטליגנציה רגשית- EQ.
אפשר לאפיין את האינטליגנציה הרגשית ביכולת רגשית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים. באותה מידה ניתן לאפיין אינטליגנציה שכלית ביכולת שכלית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים.
השילוב בין שתי היכולות הללו חשוב לתיפקוד יומיומי נכון ויעיל. השימוש רק באחד משני סוגי האינטליגנציה, לא יביא אותנו אפוא, להתנהגות אופטימלית.
מימצאים רבים מעידים על כך, שאנשים בעלי מיומנות רגשית נהנים מיתרון בכל תחום בחיים ויש להם סיכוי טוב יותר להיות מרוצים ויעילים בחייהם, בתוקף העובדה שהם מסגלים לעצמם אותם הרגלים נפשיים המעודדים את פריונם.

מי מאיתנו לא נודד במחשבותיו במהלך היום? למי מאיתנו לא קורה ש"נתקעת" לו מחשבה טורדנית במהלך היום והוא לא מצליח להיפטר ממנה.

היום, אנו כבר יודעים שניתן לשלוט במחשבותינו ולנתב אותן למישורים חיוביים, שיעזרו לצמיחתנו בכל מישורי החיים.

מחשבות משפיעות על הקורה בתוכנו ומחוצה לנו. האדם, הוא בעצם יציר מחשבותיו, מעשיו הם התוצאה לחיוב או לשלילה, של אותן מחשבות.

מה שאנשים קוראים "מזל" אינו אלא תוצאה מתמשכת של תהליך חשיבה נכון וממוקד בהצלחה.
יש לנו את כל הפתרונות לכל ההתמודדויות שלנו בחיים, אלא שאנו לא תמיד יודעים איך לשלב את כוחה של המחשבה, על מנת ליצור לנו הזדמנויות בחיים, שבעזרתן נוכל לצמוח ולגדול.

יש באפשרותנו ללמוד ל"מגנט" מחשבות חיוביות על מנת ליצור תוצאות. למשל, ההווה שלנו היום, הוא בעצם תוצאה של "מיגנוט" המחשבות שהיו לנו בעבר, לטוב או לרע.

את הנסיבות בחיים שאיתן אנו מתמודדים אנו בעצם "ממגנטים" אלינו. נסיבות לא עושות את האדם הן מגלות אותו בפני עצמו – אלה הם השיעורים שלנו בחיים. אנחנו הכוח היוצר של חיינו.

שלב א' – רישום

רשום את זמני כל הפעולות שלך בשבוע עבודה של חמישה ימים לפי תחומים (פרויקטים – 8 שעות, ישיבות  – 5 שעות, מעקב לקוחות – 3 שעות וכו'…)

סכם את מספר השעות הכולל של כל הפעולות שאתה עושה בשבוע וחלק אותם לחמישה ימים.

כעת, בחן כמה שעות אתה רוצה לעבוד ביום?

האם התוצאה מתאימה? אם לא בחר על מה לוותר כדי להגיע למספר השעות הרצוי לך?

שלב ב' – תוספות

האם יש פעולות נוספות שלא קיימות ברשימה והיית רוצה להקדיש להם זמן? אם כן הוסף אותם לרשימה וחשב שוב את מספר השעות הכולל. בכל מקרה הוסף למשימות זמן פנאי עסקי – חשיבה יוצרת שעתיים בשבוע וזמן תכנון שעה  בשבוע.
 
האם אתה מרוצה מהתוצאה? אם לא בחר על מה לוותר כדי להגיע למספר השעות הרצוי?.

שלב ג' – פרוט

 
פעמים רבות מגיעים אלי זוגות בתחום אימון אישי, כאשר הבעיה המציקה ביותר היא עבודתו מרובת השעות של הגבר. 
                               
חיי העבודה בימינו מאד תובעניים. אנשים השואפים לקריירה, משקיעים בעבודה את מרבית שעות היום וברור שהדבר בא על חשבון משהו.
משפחה וקריירה נתפסים כשני עולמות המצויים בקונפליקט מתמיד.
השאלה החוזרת ונשאלת היא: איך בונים קריירה מצליחה בעולם תובעני כשלנו ויחד עם זה מטפחים ומשקיעים בזוגיות, במשפחה ובילדים? איך מוצאים את שביל הזהב בין קריירה, זוגיות ומשפחה? איך רואים בקריירה ובמשפחה גורמים משלימים זה את זה?

צעד ראשון, כמו שאני אומר תמיד – מודעות למצב. להסתכל למציאות בעיניים: מה קורה במשפחה שלנו? מהם הצרכים של כל אחד מבני המשפחה? מה בא על סיפוקו ומה לא? וכו'.

צעד שני – דיאלוג פתוח. לשים הכול על השולחן. להעלות את הערכים החשובים לנו במשפחה, את העקרונות לאורם אנו רוצים לחיות ועפ"י מפה זו לרשום את סדר העדיפויות שלנו, כך שנקבל תמונה מאוזנת של חיינו.
ובתמונה כזו – אם האישה טוענת כנגד שעות עבודה רבות של הבעל – יש לבדוק מה בעצם מסתתר מאחורי טענה זו? מה נפגע משעות עבודתו הממושכות?
האם הטיפול בילדים? האם הקשר המשפחתי? האם חיי התרבות והבידור? האם הטיפול בבית (ניקיון, תחזוקה)?
לכל השאלות הללו מנסים ביחד לתת מענה, תוך שמירה על האינטרסים האישיים של כל אחד מבני המשפחה בשילוב עם האינטרסים המשותפים.

אתן דוגמה לכל טיעון:
לגבי הטיפול בילדים – מוצע לקבוע זמנים קצובים מדי יום, שיהיו קודש לקשר עם הילדים – שיחה, משחק, טיול (ללא טלפונים וללא עיסוקים אחרים).
לגבי קשר משפחתי – לקבוע לפחות פעם בשבוע ארוחה משותפת ופעם בשבוע בילוי משפחתי משותף.
לגבי בילוי זוגי – לצאת אחת לשבוע ביום קבוע לב