חזון של הרצל

חזון

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

חזון

חזונו של הרצל, החזון האישי של כל אחד
ומה שביניהם.

"יום הרצל" חל ב-י' באייר, יום הולדתו של הרצל והוא יום זיכרון ממלכתי.
הפרשנות סביב מורשת הרצל אינה אחידה ובכל-זאת גדולתה בכך שכמעט כל הזרמים הפוליטיים בישראל, מוצאים בה חלקים לרוחם. על זה נאמר – כל אחד וההרצל שלו.
הרצל הוכיח כי "חלום ומעשה אינם שונים כל-כך, כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי אדם בחלום יסודם וגם אחריתם חלום" (הרצל ב"אלטנוילנד").

חזונו של הרצל הוגשם והעם היהודי שב לארצו. המציאות השוררת כיום בישראל, עלתה ללא ספק על דמיונו של הרצל. כך כפי שההישגים עצומים, כולנו יודעים שהקשיים עצומים לא פחות, מבית ומחוץ.

בשובו מהקונגרס הציוני הראשון שכינס בבאזל בשנת 1897, כתב הרצל ביומנו:
"אם אמצה את קונגרס באזל בדיבור אחד – שאזהר שלא להגותו ברבים – הריהו זה:


בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים.
אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי.
אולי בעוד חמש שנים, ובודאי בעוד חמישים שנה,
יודו בכל כולם".

חמישים ואחת שנים אחר-כך קמה המדינה שהרצל חזה. לא בכדי מכונה תאודור הרצל ב – "מגילת העצמאות" שלנו – "הוגה חזון המדינה היהודית":
"בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו". (פיסקה 4 ב"מגילת העצמאות").

הרצל ידע וכל אחד יודע, שחזון דורש תכנון והגשמה. להגשמה לא זכה הרצל להגיע, אך הוא היטיב לתכנן את עתידו של העם היהודי, עוד בטרם נראה הדבר באופק. את רעיונותיו העלה בשנת 1896 בחיבורו: "מדינת היהודים", בו הציג את השאלה היהודית כשאלה לאומית וכצורך לאומי – "מדינת היהודים הוא צורך העולם ועל כן קום תקום". והדרך להוציאה לפועל היא בבניית חברה חדשה ובזכותם של היהודים לבית לאומי.

בשנת 1902 חיבר הרצל את הרומן האוטופי "אלטנוילנד" ("ארץ ישנה חדשה") – בו תאר את החברה העתידית שיקימו היהודים בארץ ישראל – חברה מודרנית, דמוקרטית ומשגשגת, סובלנית ושוחרת שלום.
רעיונות שהם רלבנטיים היום לא פחות משהיו בעת כתיבת הספר.
סיסמתה של החברה הזו, כפי שאמר אחד מגיבורי הרומן: "מעכשיו ולתמיד: בן-אדם אחי אתה".
הרצל הפך רעיון לתכנית והתכנית הפכה למציאות.

אם – "חזון הוא תמונה שאדם רואה בחלומו, בדמיונו או בעיני רוחו, תיאור של דברים בעתיד בהתאם לשאיפה, משאת-נפש" (מילון אבן-שושן), הרי שאנו יכולים לומר, שחזונו של הרצל מתחבר להגדרה זו, כשם שחזונו האישי של כל אדם, יכול להתחבר להגדרה זו.
או למשל ההגדרה:
"חזון הוא היכולת לראות את האפשרי לפני שהוא הופך לברור מאליו" –
האם הוא מתחבר לחזונו של הרצל?
האם הוא מתחבר לחזון האישי שלך?
כך, ניתן להציב מול הגדרות דומות, חזון לאומי כחזונו של הרצל, ו/או חזון אישי של כל אחד ולהבין שיש חוט מקשר, קו מנחה בין הדברים.

בהמשך לכותרת דברי אלו: "חזונו של הרצל והחזון האישי של כל אחד ומה שביניהם" – אני מציע להעמיד מול עיני רוחנו את הרצל – החזון, התכנון והביצוע ואת העצמי של כל אחד – חזונו, דרכי תכנון ואפשרויות ביצוע – לשרטט מפה אישית עם אבני דרך, לקרוא, אימון אישי ולהתחיל לצעוד במשעול שהתווינו.

ולסיום:
הרצל האמין שהאדם יוצר את החברה שבה הוא חי וכשכזה, הוא אחראי להישגיה ולמחדליה. חשיבות רבה נתן לבחירה המודעת ולכוח הרצון האנושי. לכן המוטו של ספרו "אלטנוילנד" הוא:
"אם תרצו אין זו אגדה"!
ואחרית דבר של ספרו הוא:
"אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם הוא אגדה – וישאר אגדה".

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

על שוק העבודה בימינו

שוק העבודה הוא התחום בחברה הקפיטליסטית בו עבודתם של בני-אדם נסחרת בתמורה לתשלום בצורת משכורת. בשוק העבודה, העובדים מתחרים ביניהם על המשרות הפנויות, והמעסיקים מתחרים ביניהם על כח האדם. תחרות זו גורמת לכך שיפעלו עליו עקרונות כלכליים כלליים כמו היצע וביקוש, אך יש לו גם מאפיינים מיוחדים בשל המורכבות של סחר בזמנם של בני-אדם.(מתוך ויקיפדיה).
                   
שוק העבודה בימינו הוא דינמי, קצר ושונה מאד מאותו שוק שלפני כמה עשרות שנים.
 
הורינו למשל, הכשירו עצמם לעבודה בתחום מסוים ומיד עם סיום לימודיהם, החלו לעסוק בתחום הכשרה זה עד צאתם לפנסיה, כאשר המושג "קביעות במקום העבודה" היה מושג מכונן. אדם ששינה מספר מקומות עבודה ו/או מספר עיסוקים במשך שנות חייו, נחשב לאדם בלתי יציב.
כיום – לא מעט אנשים מחליפים מקום עבודה ו/או תחום עיסוק בתדירות גבוהה ביותר.
 

לקריאת המאמר
התפתחות עסקית

המכירה הטבעית

מכירה טבעית ? מה זה ? יש דבר כזה? איך מתחילים?

רגע ,רגע …., אני יודע שזה נשמע חלום, למכור באופן טבעי ללא מאמץ.
זה אמיתי, זה קל והכי חשוב זו הצורה הנכונה למכור ולשמר לקוח.

בואו נתחיל –

מכירה טבעית היא מכירה המתנהלת  בצורת שיחה נינוחה, בה אנו מבררים את צורכי הלקוח על ידי שאלות ומספקים לו את הצורך האמיתי שלו.
אנו פותרים ללקוח בעיה, נותנים לו מענה לדילמה.

השלבים הם :
 
הצגה עצמית
איתור צרכים על ידי שאילת שאלות
סגירה

הצגה עצמית –

קצרה ותמציתית. איש המכירות  יציג את עצמו ואת המוצר באופן כללי.
מומלץ להשמיע משפט פתיחה שידגיש את יתרון השירות או המוצר, כגון : " אני בטוח שהשירות הנ"ל יגדיל את התפוקה שלכם ב 10% …..".

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
nlp

מהו אימון אישי?

מהו אימון אישי?

מושג האימון צמח מתוך עולם הספורט המקצועי בארה"ב, בשנות ה-70 של המאה
ה-20.המאמנים הצליחו לגרום לקבוצות ולספורטאים יחידים להגיע להשגים מרשימים. 

לקריאת המאמר