עץ החיים - אמיר הלמר

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

עץ החיים - אמיר הלמר

"כי האדם עץ השדה"

" תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי למינהו".
הכר את עצמך, את שורשיך את גזעך את ענפיך. מה מפעיל אותך? מהם ערכיך?
השורשים – חלק מהצמח הנמצא בתוך האדמה, הסופג את צרכיו של העץ למען התפתחותו.
באמצעות השורש, הצמח נאחז באדמה ושומר על יציבותו. השורשים הם שורש
הנשמה של האדם.
אלו הם אותם: אמונות, ערכים, משאבים אישיים – שבעזרתם אנו בונים
חזון אישי.
הגזע –       הגזע הינו הבסיס,כיוון הצמיחה הוא כלפי מעלה,עמידתו בסערה תלויה בגמישותו.
אני כאדם שלם, צומח ומתפתח, תוך שילוב התובנות של:
מי אני?מהי הזהות האישית שלי? כיצד אני מגייס את המוח והתת-מודע
לעזרתי?

הענפים –  הענפים והעלים הופכים את קרני השמש לכוחות המזינים ומחיים את העץ.
ישנם סוגים שונים של ענפים: יש הפונים מעלה ויש הפונים מטה. כל אחד
והזהות האישית שלו, כל אחד והגישה הייחודית לו.
יישום הגישה בתחומי החיים השונים: קריירה, מערכות יחסים, משפחה,
צמיחה אישית, 
עושר,סביבה פיזית, תרבות פנאי, בריאות וכושר.

פרי      –   איבר של הצמח המתפתח מן השחלה.פרי העץ עטוף בקליפה המגנה על תוכו.
הפרי הינו התוצר של הצמיחה, המבטיח את הישרדתו של העץ.
ההצלחה שלי כאדם בהנחלת החזון בחיי והליכה לאורו.


"… כמו האדם גם העץ צומח…"

ט"ו בשבט הוא חג שחביב עלי במיוחד. על עקרונותיו ביססתי את גישה האימון שלי – "עץ החיים".

ט"ו בשבט הוא חג מדרבנן (מדברי סופרים) ולא מדאורייתא (מהתורה).
עפ"י התלמוד הוא ראש השנה לאילנות – תחילת השנה החקלאית של האילן. עברו כבר רוב ימות הגשמים והאילן מפסיק לקלוט את המים מהאדמה והוא ניזון מלשדו הוא.
החג נקבע כתאריך לחקלאים לצורך הפרשת מעשר מהיבול לנזקקים.

מדוע הדבר רלוונטי לנו, בעידן שלנו?

התורה משווה את האדם לעץ – "כי האדם עץ השדה" (דברים פרק כ' פס' 19).
מדוע?

האדם כמו העץ, זקוק לארבעה יסודות כדי להתקיים: אדמה, מים, אוויר ואש (שמש).

אדמה – אליה חודרים שורשי העץ וממנה יונקים חיות.
באשר לאדם – אדם ששורשיו דלים, כל רוח תפילהו. אדם ששורשיו איתנים, מבוססים על ערכים, אמונות ומשאבים אישיים, יצמיח גזע איתן וענפי חיים עשירים.

מים – ללא מים יתייבש העץ וייבש האדם- תרתי משמע: יבש גופנית ורוחנית, דהיינו: יאבד כיוון.

אוויר – גם העץ וגם האדם זקוקים לאוויר כדי להתקיים. זאת ועוד, המילה "נשימה" דומה למילה "נשמה" – "אדם עם נשמה" מטאפורה לרוחניות, לשאר רוח.

אש – העץ זקוק לאנרגיית השמש כדי להתקיים והאדם זקוק לאש – לחום: חום הגוף, חום הידידות והחברות, חום המשפחה – כדי להתקיים.

והרלוונטיות – הצורך לעשות אתנחתא בימים אלו ולשאול:

– האם אני קשור ומחובר לארבעה יסודות אלו?

– האם הצלחתי ליצור את המרחב הרוחני שלי, שיאפשר לי לצמוח, להתפתח, להגשים, לחיות בטוב, לקבל חום ולהפיק חום.

– ומתוך שט"ו בשבט קיבל בימינו משמעות חדשה – חג שמירת הטבע, לחשוב גם על הדורות הבאים, כפי שמסופר על חוני המעגל, שהלך בדרך וראה אדם זקן נוטע חרוב. שאל אותו: "בעוד כמה זמן יביא החרוב פרי"? ענה לו הזקן – "בעוד שבעים שנה". התפלא חוני המעגל: "האם תספיק לטעום מן הפרי"? ענה לו הזקן: "כשם שנטעו אבותיי לי, אטע אני לבני".

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

חנוכה

מלחמת המכבים כולה מסומלת במטפורה של מלחמת האור בחושך.
המצווה המרכזית של חג החנוכה היא מצוות הדלקת הנרות.
אור הנר קבל מימד רוחני סמלי, הבא לידי ביטוי באיסור להשתמש באור הנרות לצרכים קונקרטיים

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר
התפתחות עסקית

חזון עסקי

"חזון הוא כוח בעל עוצמה מרשימה הפועל בלבו של אדם…
…חזון הוא דבר מרנין. הוא מצית את הניצוץ, את הריגוש, המעלה את הארגון משגרת היומיום האפור". (פיטר סנג'י).

כאשר אנו מדברים על חזון עסקי, הכוונה לחזון משותף לאנשים רבים העובדים באותו ארגון.
החזון המשותף בא לענות על השאלה: מה אנו רוצים ליצור/לפתח/להקים בארגון? והוא שואף עוצמתו מהאיכפתיות המשותפת להגשים משהו החשוב לכולם.

לקריאת המאמר