מאמרים בנושא שפת גוף

"אוף! אבא!" התלוננה בת הטבח על הקושי שבהתמודדות עם בעיותיה בחיים. "נורא קשה לי…."

האב הוביל את בתו למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים:

בסיר הראשון שם גזר,

לסיר השני הכניס ביצה,

                     
 לסיר השלישי שפך גרגירי קפה.

                    
                                
"נו מה עכשיו?" שאלה הבת.
"מחכים" אמר האב והבת חיכתה.

לאחר זמן מה שלף הטבח את הגזר מן הסיר ושם אותו בצלחת,
הוציא את הביצה מן המים הרותחים והניח אותה בקערה,
סינן את הקפה ומזג אותו בספל. הביט הטבח בבתו ושאל : "מה את רואה, יקירתי?"

עבודה היא ערך מרכזי בחיינו, לכן כל איום עליה גורם לתחושות לחץ וחרדה.
לפי מחקרים בארץ ובעולם, כ-30% מהעובדים מדווחים על לחץ ממקור תעסוקתי כגורם מרכזי לתחושות של מתח ודחק נפשי בחיים. ("ידיעות אחרונות", "רק בריאות" 2.12.07)
                
מקום העבודה בעולם המודרני וההשגי, הוא, כאמור, מקור בלתי פוסק ללחצים. הוא אינו עוד אותו מקום בטוח כפי שהיה בעבר – יש בו אי ודאות וחוסר בטחון כלכלי. שעות עבודה רבות, אחריות כבדה, דרישות גבוהות מצד הממונים התובעניים. "השורה התחתונה" היא החשובה. השאלה המקובלת על הממונים היא:  מה מבחן התוצאה? הקשיים, הדרך, לא תמיד מעניינים את הממונים.
גם שינויים ארגוניים, המוכנסים חדשות לבקרים בעידן שלנו, כדי לשפר את העבודה ולייעלה, מעוררים תחושות לחץ רבות, שכן הבלתי מוכר נתפס כמאיים.
 

בהמשך לספרו הראשון ששת כובעי החשיבה , פרסם דה בונו את מודל העשייה.
בספרו משנת 1997,הנקרא: ששת נעלי הפעולה.
    
באימון אישי אנו נדרשים לחשיבה מתוות דרך,לגילוי משאבים פנימיים להשגת מטרותינו.
חשיבות רבה הנני מייחס לתחום העשייה.
חשיבה יצירתית ועשירה לא מספיקה על מנת ליצור שינוי,אלא עשייה והתקדמות
 "בשטח",תוך ניסוי וטעיה. תוך התכוננות למטרות והיעדים שלנו.
שיטת ששת כובעי החשיבה משנה את הדרך שבה החשיבה מתרחשת, בישיבות ובמקומות אחרים: במקום הטיעונים הרגילים לכאן או לכאן היא מאפשרת לאנשים לנהל דיונים מועילים.
 

כולנו מכירים את המושג IQ (מנת משכל) ורבים עברו מבחני IQ  בשלב כלשהו בחייהם, במטרה למדוד את רמת האינטליגנציה שלהם, לשם שיבוץ בכתה מסוימת, בבי"ס מסוים, בחוג מסוים וכיו"ב.
השימוש הנרחב במבחני ה-IQ במשך השנים עורר בקורת, באשר לשאלה האם האינטליגנציה היא כושר אחד בר מדידה, או מכלול כשרים.
טענת המבקרים היתה, שההגדרה של ה-IQ היא חד מימדית וצרה ובודקת כשרים לוגיים-מתמטיים ומילוליים בלבד. גישה זו מתיחסת אפוא, רק לחלק אחד של הרובד השכלי וכשכזאת, היא אנטי תזה לגישה ההוליסטית.

מאז ומתמיד התייחסנו אל מכתבי אהבה כאל אמצעי קשר בין אוהבים.
כיום, כאשר אמצעי הקשר המודרניים שולטים בחיינו – S.M.S, E-MAIL, מסנג'ר, בלוג, טלפון נייד וטלפון קווי – הם תפסו את מקום המכתבים החברתיים בכלל ומכתבי האהבה בפרט.
                    
 באופיים הם מאפשרים כתיבה קצרה, תמציתית ומקוטעת (איזה קטע…),  כך שנראה כי עבר זמנם של השתפכויות של רגשות, של תאורים ליריים,  של דימויים (עינייך – יונים… כמגדל שן צוארך…) וכיו"ב.

האהבה מספקת חומר יצירה לסופרים, משוררים, מחזאים, מוזיקאים, אומנים. היא ממלאה את מדפי הספרים, בוקעת מגרונות השרים, מעסיקה על הבמה את השחקנים וכמובן מלווה את כולנו לאורך החיים.

אמא תרזה ניסחה יפה את הכמיהה לאהבה: "רבים בעולם הזה מתים לפרוסת לחם, אבל יש רבים יותר שמתים לקצת אהבה". ועוד: "התרופה היחידה לבדידות, ליאוש ולחוסר תקווה היא האהבה".