מאמרים בנושא שפת גוף

שוק העבודה הוא התחום בחברה הקפיטליסטית בו עבודתם של בני-אדם נסחרת בתמורה לתשלום בצורת משכורת. בשוק העבודה, העובדים מתחרים ביניהם על המשרות הפנויות, והמעסיקים מתחרים ביניהם על כח האדם. תחרות זו גורמת לכך שיפעלו עליו עקרונות כלכליים כלליים כמו היצע וביקוש, אך יש לו גם מאפיינים מיוחדים בשל המורכבות של סחר בזמנם של בני-אדם.(מתוך ויקיפדיה).
                   
שוק העבודה בימינו הוא דינמי, קצר ושונה מאד מאותו שוק שלפני כמה עשרות שנים.
 
הורינו למשל, הכשירו עצמם לעבודה בתחום מסוים ומיד עם סיום לימודיהם, החלו לעסוק בתחום הכשרה זה עד צאתם לפנסיה, כאשר המושג "קביעות במקום העבודה" היה מושג מכונן. אדם ששינה מספר מקומות עבודה ו/או מספר עיסוקים במשך שנות חייו, נחשב לאדם בלתי יציב.
כיום – לא מעט אנשים מחליפים מקום עבודה ו/או תחום עיסוק בתדירות גבוהה ביותר.
 

דה-בונו, מדען שוויצרי, היה הראשון שטען כי בצורה שיטתית אפשר לפתור בעיות בדרכים יצירתיות ואפקטיביות.

מהי יצירתיות
השאיפה לראות כמה פתרונות לאותה בעיה.
שילוב עדין בין דמיון לבין מציאות.
יצירת דברים חדשים מקיימים.
המצאת דברים חדשים לגמרי.

חשיבה יצירתית
היכולת לארגן מידע לדפוסים או תבניות ישנות או חדשות, תוך יציאה מתוך הדפוסים הקיימים במטרה להסתכל על דברים בדרך שונה, אחרת.

דה בונו מבחין בין שני סוגי חשיבה:
חשיבת רקע– חשיבה אוטומטית, תגובה על.., אותה אנו מבצעים כל הזמן, בעשייה שגרתית ומונוטונית אנו משתמשים בחשיבת הרקע
חשיבה מכוונת –פעילה, קשורה למיפוי, בדיקת נושא, שרטוט מפה מנטאלית הכוללת את המסלולים השונים בהם ניתן לצעוד, במטרה לבחור את המסלול הרצוי

 
 
להלן מספר שאלות החוזרות על עצמן בדרך זו או אחרת, ברוב ראיונות העבודה. לעתים הן נראות פשוטות, לעתים מביכות ולעתים אפילו מתסכלות. בכל מקרה, חשיבות רבה להן בגיבוש דעתו של המראיין לגבי התאמת המועמד לתפקיד המוצע, או לעתים לתפקיד אחר אשר לא פורסם, אך המראיין יודע אודותיו.
מטרת השאלות להיווכח במידת העקביות של המרואיין, ברמת סבלנותו לגבי שאלות "בלתי נעימות", ביכולת השיח שהוא מסוגל לפתח, ברמת הביטחון העצמי שלו, בערכים החשובים לו, באמונות שהוא דבק בהן ועוד.
לכן – השתדל להכין את עצמך במידת האפשר,לבוא במיטבך ולענות ביושר.
 

שלחתם קורות חיים , הצלחתם לעבור את הסינון הראשוני. מזל טוב.
רובנו מתייחסים לראיון עבודה כסיטואציה בה אנו עומדים למטווח של שאלות. לא כך הדבר.
 
במאמר זה אמליץ בנקודות  על ההתנהלות הנכונה בראיון עבודה.
 
דבר ראשון – הכנה לראיון עבודה :
 
יש להתייחס לראיון כאל פגישה עיסקית לכל דבר.
לימדו כמה שיותר על   החברה בה אתם מתראיינים, בקרו באתר אינטרנט שלה, חפשו חומר בחברות שמתמחות בכך כמו "ברדסטרייט".
נסו לברר מידע על המראיין עצמו – מה תפקידו , כמה שנים הוא בחברה.
עשו סימולציות של שאלות שאפשרי שתישאלו.
 

לכל תקופה בהיסטוריה היה דימוי שונה של דמות ההורה, שהתאים לתקופה, על-פי הערכים
שנחשבו לחשובים, על-פי אופי חינוך ועל-פי המבנים והתהליכים החברתיים שהתרחשו בחברה
זו.
במאמרי אתייחס לדמות ההורה בימינו, בחברתנו ובארצנו.

הגעתי לכתוב דברים אלו, מתוך המצוקה אותה מעלים בפני מתאמנים, המוצאים עצמם לא אחת,
מבולבלים, נוכח סמכותם ההולכת ונשחקת. קשה להורה להתנהל במציאות משפחתית שונה מזו
שחלם עליה, או שונה מזו שהיה רגיל לה בביתו ובמשפחת הוריו.

הזוגיות במיטבה – האין זאת?

מובן שהמטאפורה באה כאן לעזרתנו: שנינו יחד – אני ואתה או אני ואת, תחת מטריה אחת – תחת סוכך משותף, המגן על שנינו מפני כל פגע. ומהו סוכך זה? מהי מטריה זו?

המטריה מסמלת את מערכת הערכים שלנו, את האמונות שלנו, את סדרי העדיפויות שלנו, שגיבשנו ביחד.
ובהמשך – שנינו מדלגים על כל השלוליות… דהיינו: עוברים את כל המהמורות שבדרך, את מהמורות החיים – כאשר ההדגשה היא שוב על שנינו יחד מול כל הקשיים, אנו עומדים בהם (או מדלגים) בהצלחה.

 
                                                                         
העולם בו אנו חיים – עולם טכנוקרטי, עולם התוצאות המהירות ,  עולם של נהנתנות, של אובדן משמעות החיים, של תרבות אמנותית המתבססת על פופוליזם וסיפור מיידי – איבדנו במהלך הזמן את הקשר עם "האני". אנו מחפשים את הכיבוש הבא בלי מודעות עצמית, רק למען הכיבוש.
"אולי יש משהו טוב יותר"…    
האם אנו רואים ברכה בגישה זו? האם הזוגיות בעולמנו טובה יותר? מספקת יותר? האם המשפחתיות חמה ותומכת יותר?
כל מי שחשוב לו למצוא מענה לשאלות כאלו ודומותיהן, אני מציע  בחום, לקרוא את הכתוב להלן.
                    

האהבה מספקת חומר יצירה לסופרים, משוררים, מחזאים, מוזיקאים, אומנים. היא ממלאה את מדפי הספרים, בוקעת מגרונות השרים, מעסיקה על הבמה את השחקנים וכמובן מלווה את כולנו לאורך החיים.

אמא תרזה ניסחה יפה את הכמיהה לאהבה: "רבים בעולם הזה מתים לפרוסת לחם, אבל יש רבים יותר שמתים לקצת אהבה". ועוד: "התרופה היחידה לבדידות, ליאוש ולחוסר תקווה היא האהבה".

    גישת האימון –דרך "עץ החיים"