"חזון הוא כוח בעל עוצמה מרשימה הפועל בלבו של אדם…
…חזון הוא דבר מרנין. הוא מצית את הניצוץ, את הריגוש, המעלה את הארגון משגרת היומיום האפור". (פיטר סנג'י).

כאשר אנו מדברים על חזון עסקי, הכוונה לחזון משותף לאנשים רבים העובדים באותו ארגון.
החזון המשותף בא לענות על השאלה: מה אנו רוצים ליצור/לפתח/להקים בארגון? והוא שואף עוצמתו מהאיכפתיות המשותפת להגשים משהו החשוב לכולם.

כולנו מכירים את המושג IQ (מנת משכל) ורבים עברו מבחני IQ  בשלב כלשהו בחייהם, במטרה למדוד את רמת האינטליגנציה שלהם, לשם שיבוץ בכתה מסוימת, בבי"ס מסוים, בחוג מסוים וכיו"ב.
השימוש הנרחב במבחני ה-IQ במשך השנים עורר בקורת, באשר לשאלה האם האינטליגנציה היא כושר אחד בר מדידה, או מכלול כשרים.
טענת המבקרים היתה, שההגדרה של ה-IQ היא חד מימדית וצרה ובודקת כשרים לוגיים-מתמטיים ומילוליים בלבד. גישה זו מתיחסת אפוא, רק לחלק אחד של הרובד השכלי וכשכזאת, היא אנטי תזה לגישה ההוליסטית.

מודל אפרת הינו מודל הבא ללמדנו כיצד אנו מגיבים בסיטואציות בחיינו.
* ישנן דרכים שונות להתמודד עם לחצים, להגיב על אירועים ולפרשם.
* מודל א.פ.ר.ת מניח שהפרשנות הניתנת לאירוע מסוים, משפיעה על תוצאותיו.
  בדרך כלל אנו נוהגים לפרש באופן אוטומטי, בלי להתעמק ואז הפירוש עלול להיות
 שגוי ולהוביל לתגובות ולתוצאות בלתי רצויות.
* השימוש במודל א.פ.ר.ת עשוי לסייע בפרשנות של אירועים, תוך הבנת מרחב
 הפרשנויות והתגובות ותוצאותיהן.
  
המודל כולל 4 שלבים

            §         א – אירוע
§         פ – פירוש
§         ר – רגש הנגזר מתוך הפירוש
§         ת – תגובה הנגזרת מהרגש.
       והתוצאה הנגזרת מהתגובה.

דוגמא:
§         א –  אירוע: העובד לא ביצע את מכסת הטלפונית היומית שלו בתחום השיווק הטלפוני.
§         פ – פירוש: הוא בטלן או לא עובד טוב.

יום הזיכרון ויום העצמאות – שני ימים טעונים מאד, קשורים זה בזה, מחוברים מאד לחיינו, עומדים תמיד לפתחו של סדר היום הישראלי והיהודי, בהציגם את ההתמודדות התמידית שלנו, על הזהות היהודית המודרנית ועל משמעות הקיום היהודי והאזרחות הישראלית.

במשך השנים התנהל ויכוח על התאריכים שבהם יש לקבוע את יום הזיכרון (שבתחילה נקבע רק לזכר חללי מלחמת השחרור) ואת יום העצמאות. הויכוח ניטש הן לגבי התאריך והן לגבי התכנים.
התפיסה הבסיסית הייתה, שיש לשלב את האזכרה לנופלים ביום קיים – יום המציין גבורה לאומית (כמו ל"ג בעומר או י"א באדר) ולא ליצור מועד חדש בלוח השנה הלאומי.
בפברואר 1951 התקבלה החלטה, ע"י המועצה הציבורית להנצחת החייל כי: "יום הזיכרון הקבוע לגיבורי מלחמת קוממיות ישראל, יהיה תמיד יום לפני יום העצמאות".