יצירתיות ואפקטיביות בפתרון בעיות

יצירתיות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

יצירתיות

יצירתיות ואפקטיביות בפתרון בעיות

דה-בונו, מדען שוויצרי, היה הראשון שטען כי בצורה שיטתית אפשר לפתור בעיות בדרכים יצירתיות ואפקטיביות.
מהי יצירתיות
השאיפה לראות כמה פתרונות לאותה בעיה.
שילוב עדין בין דמיון לבין מציאות.
יצירת דברים חדשים מקיימים.
המצאת דברים חדשים לגמרי.
חשיבה יצירתית
היכולת לארגן מידע לדפוסים או תבניות ישנות או חדשות, תוך יציאה מתוך הדפוסים הקיימים במטרה להסתכל על דברים בדרך שונה, אחרת.
דה בונו מבחין בין שני סוגי חשיבה:
חשיבת רקע חשיבה אוטומטית, תגובה על.., אותה אנו מבצעים כל הזמן, בעשייה שגרתית ומונוטונית אנו משתמשים בחשיבת הרקע
חשיבה מכוונת פעילה, קשורה למיפוי, בדיקת נושא, שרטוט מפה מנטאלית הכוללת את המסלולים השונים בהם ניתן לצעוד, במטרה לבחור את המסלול הרצוי
ששת כובעי החשיבה שמנה דה- בונו היא שיטה המנחה אנשים למקד את החשיבה ולבצע סוג אחד של חשיבה בזמן נתון. בכל פרק זמן אנחנו חובשים כובע אחד אשר מנחה אותנו לסוג החשיבה. כל כובע בצבע אחר מסמל סוג אחר של חשיבה.

לשיטת הכובעים יתרונות רבים: ראשית, הם יכולים לעזור לך לקבל החלטה מהיבטים שונים משמעותיים. חשיבה כזו מכריחה אותך לצאת מאופן החשיבה הרגיל שלך ומבטיחה להתייחס למגוון היבטים בסיטואציה. שנית, השיטה מחזקת את כוחה של החשיבה הממוקדת. במקום לבזבז זמן על ויכוחים או דיונים נסחפים, הדברים ייעשו במהירות ותחת משמעת. שיטת החשיבה של ששת הכובעים נותנת לגיטימציה לשקלול של רגשות וסקפטיות שפעמים רבות הולכים לאיבוד בתהליך העבודה הרציונאלי.

להלן סקירה של הכובעים והשימוש בהם:
כובע אדום – רגשות, אינטואיציה, ותחושות.
בכובע הזה הדגש הוא על סוגי הרגשות, היבטים לא רציונלים של החשיבה, רגשות והרגשות.
אין צורך להצדיק עמדה רגשית או לתרץ אותה. אין שיפוטיות. אין צורך להסביר למה מרגיש כך.
כובע לבן – אינפורמציה, עובדות ומספרים.
כשאדם חובש את הכובע הלבן, הוא חושב על העובדות המעורבות בעניין. הוא מתמקד בנתונים הזמינים, בוחן אינפורמציה ולומד ממנה, בוחן פערי ידע ומנתח מגמות מהעבר לפני שהוא מגיע למסקנות סופיות.

מודלים ניהוליים המזוהים עם חשיבה בכובע לבן יכולים להיות מודל לניתוח ה swot (חזקות חולשות, אילוצים והזדמנויות) , בחינת עובדות באופן ניטרלי ואובייקטיבי.

כובע צהוב – יתרונות, רווחים, תועלת.
בכובע זה הדגש הוא לחשיבה אופטימית וחיובית.
חשיבה של כובע צהוב מתייחסת למאפיינים ולהיבטים החיוביים של המצב – ליתרונות. הכובע הצהוב מאפשר לשמור על נקודת מבט אופטימית ובונה.
כובע ירוק – חקירות, הצעות, רעיונות, יצירתיות.
כשאתה חובש כובע ירוק, אתה יכול לראות את כל האפשרויות המעשיות של המצב. הכובע הירוק מעודד חשיבה יצירתית וחופשית עם ביקורת בונה על הרעיונות. חשיבה ליטראלית.
כובע שחור – שיפוטיות, חשדנות וביקורת.
חשיבה של כובע שחור כוללת בחינה של הטבע הלוגי של הרעיון. היא תאפשר לך לאבחן כשלים וסיכונים לפני שתנקוט בפעולה. דגש על חשיבה שיפוטית, קיצונית – מה יכול "ללכת רע"מצביע על הדברים המוטעים, הבלתי מדויקים והשגויים וכך מאפשרת להיות זהיר והגנתי כי היא מאירה את הפוטנציאל של הנקודות החלשות בתכנון.
כובע הכחול – מטה קוגניציה – ניהול החשיבה והתהליך.
כשאתה חובש את הכובע הכחול, תוכל לנהל את תהליך התכנון. בדיון, זה הכובע שחובש האיש או האנשים שמנהלים את תהליך הישיבה. האיש שחובש את הכובע הכחול מכוון את הפעילות ומתמרן בין כובעים. הוא זה שצריך לזכור על ניהול אפקטיבי הוא איזון בין האינטרסים של הפרט, הקבוצה והמשימה. דגש על ארגון, שליטה ובקרה על התהליכים.
וולט דיסני נעזר בטכניקה הזו וצמצם אותה ל"שלושה חדרים" – החולם, המציאותי, הביקורתי.
לא משנה באיזה שיטה אתם משתמשים, המטרה היא לחקור , לבדוק ולשאול שאלות על כל סיטואציה בחיים.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

"חוק המאמץ המיזערי"

 
חוק זה מבוסס על העובדה שתבונת הטבע מתפקדת בקלות נטולת מאמץ ופטורה מכל דאגה. העיקרון המבוסס על  אי ההתנגדות. הרמוניה ואהבה. חוק זה אנו לומדים מן הטבע, ובאמצעותו אנו מגשימים את כוונותינו בקלות.
  
הרב מיכאל לייטמן  "חוכמת הקבלה" – "אין צורך לשנות שום דבר בגשמיות, חוץ מלהכניס בה את התוצאה הרוחנית, שהיינו רוצים להשיג על-ידה. הפעולה הזאת פשוטה מאוד, ורק נדמה לנו שצריך לסובב בשבילה את כל העולם. לא מן הסתם נכתב: "עולם כמנהגו נוהג".
מה שצריך להוסיף לא דורש מהעולם שום מאמץ, לא בכסף לא במשאבים ולא בפיתוח מערכות, אלא מאמצים קלים מאוד".
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מה בין קריירה ומשפחה?

 
פעמים רבות מגיעים אלי זוגות בתחום אימון אישי, כאשר הבעיה המציקה ביותר היא עבודתו מרובת השעות של הגבר. 
                               
חיי העבודה בימינו מאד תובעניים. אנשים השואפים לקריירה, משקיעים בעבודה את מרבית שעות היום וברור שהדבר בא על חשבון משהו.
משפחה וקריירה נתפסים כשני עולמות המצויים בקונפליקט מתמיד.
השאלה החוזרת ונשאלת היא: איך בונים קריירה מצליחה בעולם תובעני כשלנו ויחד עם זה מטפחים ומשקיעים בזוגיות, במשפחה ובילדים? איך מוצאים את שביל הזהב בין קריירה, זוגיות ומשפחה? איך רואים בקריירה ובמשפחה גורמים משלימים זה את זה?

צעד ראשון, כמו שאני אומר תמיד – מודעות למצב. להסתכל למציאות בעיניים: מה קורה במשפחה שלנו? מהם הצרכים של כל אחד מבני המשפחה? מה בא על סיפוקו ומה לא? וכו'.

צעד שני – דיאלוג פתוח. לשים הכול על השולחן. להעלות את הערכים החשובים לנו במשפחה, את העקרונות לאורם אנו רוצים לחיות ועפ"י מפה זו לרשום את סדר העדיפויות שלנו, כך שנקבל תמונה מאוזנת של חיינו.
ובתמונה כזו – אם האישה טוענת כנגד שעות עבודה רבות של הבעל – יש לבדוק מה בעצם מסתתר מאחורי טענה זו? מה נפגע משעות עבודתו הממושכות?
האם הטיפול בילדים? האם הקשר המשפחתי? האם חיי התרבות והבידור? האם הטיפול בבית (ניקיון, תחזוקה)?
לכל השאלות הללו מנסים ביחד לתת מענה, תוך שמירה על האינטרסים האישיים של כל אחד מבני המשפחה בשילוב עם האינטרסים המשותפים.

אתן דוגמה לכל טיעון:
לגבי הטיפול בילדים – מוצע לקבוע זמנים קצובים מדי יום, שיהיו קודש לקשר עם הילדים – שיחה, משחק, טיול (ללא טלפונים וללא עיסוקים אחרים).
לגבי קשר משפחתי – לקבוע לפחות פעם בשבוע ארוחה משותפת ופעם בשבוע בילוי משפחתי משותף.
לגבי בילוי זוגי – לצאת אחת לשבוע ביום קבוע לב

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

האיכר והאופה – סיפור על קבלה ונתינה

אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה.

ביום מן הימים התחיל לחשוד האופה  שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות.
התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד.

רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין.
בשעת המשפט שאל השופט את האיכר:
אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?
לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר

כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?
אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר:
יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם….

ככה זה גם בחיים:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

חזונו של הרצל

"יום הרצל" חל ב-י' באייר, יום הולדתו של הרצל והוא יום זיכרון ממלכתי.
הפרשנות סביב מורשת הרצל אינה אחידה ובכל-זאת גדולתה בכך שכמעט כל הזרמים הפוליטיים בישראל, מוצאים בה חלקים לרוחם. על זה נאמר – כל אחד וההרצל שלו.
הרצל הוכיח כי "חלום ומעשה אינם שונים כל-כך, כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי אדם בחלום יסודם וגם אחריתם חלום" (הרצל ב"אלטנוילנד").

לקריאת המאמר