שוק העבודה הוא התחום בחברה הקפיטליסטית בו עבודתם של בני-אדם נסחרת בתמורה לתשלום בצורת משכורת. בשוק העבודה, העובדים מתחרים ביניהם על המשרות הפנויות, והמעסיקים מתחרים ביניהם על כח האדם. תחרות זו גורמת לכך שיפעלו עליו עקרונות כלכליים כלליים כמו היצע וביקוש, אך יש לו גם מאפיינים מיוחדים בשל המורכבות של סחר בזמנם של בני-אדם.(מתוך ויקיפדיה).
                   
שוק העבודה בימינו הוא דינמי, קצר ושונה מאד מאותו שוק שלפני כמה עשרות שנים.
 
הורינו למשל, הכשירו עצמם לעבודה בתחום מסוים ומיד עם סיום לימודיהם, החלו לעסוק בתחום הכשרה זה עד צאתם לפנסיה, כאשר המושג "קביעות במקום העבודה" היה מושג מכונן. אדם ששינה מספר מקומות עבודה ו/או מספר עיסוקים במשך שנות חייו, נחשב לאדם בלתי יציב.
כיום – לא מעט אנשים מחליפים מקום עבודה ו/או תחום עיסוק בתדירות גבוהה ביותר.
 

אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה.

ביום מן הימים התחיל לחשוד האופה  שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות.
התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד.

רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין.
בשעת המשפט שאל השופט את האיכר:
אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?
לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר

כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?
אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר:
יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם….

ככה זה גם בחיים:

פיטר סנג'י בספרו: "הארגון הלומד" כותב: "הארגונים שיצטיינו בעתיד יהיו הארגונים שיגלו כיצד למצות את המחויבות של האנשים ואת יכולתם ללמוד בכל הדרגים של הארגון… אפשר לומר שכל קהילת העסקים הבינלאומית לומדת ללמוד ביחד והופכת לקהילה לומדת, בעוד שבעבר היו ענפים רבים בשליטתו של מנהיג בלתי מעורער".
כיום אי-אפשר להסתפק בכך שאדם אחד ילמד בשביל הארגון, שהוא יהיה "האיסטרטאג הגדול" וכולם יצייתו להוראותיו.

אתחיל בנימה אישית – אני אוהב להשתמש במטפורות. זו הסיבה שהשתמשתי במטפורה של עץ, כאשר פיתחתי את גישתי "עץ החיים". 
מטפורה זו מציגה את תפיסתי – חלקי העץ השונים הם ענפי החיים. את העץ צריך לטפח ולדשן ואז הוא משתבח וניתן להנות מצמיחתו,
מלבלובו ומפירותיו. כך בדיוק יש להתייחס לחיים שלנו – להשקיע ולטפח אותם. מי שמשקיע, זוכה ונהנה.
כמו-כן, קראתי לחברה שהקמתי – מגדלור . ושוב – מגדלור כמטפורה – הבא להאיר את הדרך לכן ולכם, הבאים לקבל את שירותי החברה.

מטפורה – בעברית השאלה. כאשר אנו משתמשים במלה מסוימת כהשאלה, איננו מתכוונים למובנה המילוני הפשוט, אלא לתופעה שדומה למובן הפשוט של המלה.
המטפורה מבוססת על אנלוגיה, על קשר של דמיון בין שני משתנים. את הדמיון מגלה האדם המשתמש במטפורה. הדמיון אינו מצוין כמלת דימוי או השוואה ואינו מופיע במפורש. הוא קיים מתחת לפני השטח.
אתן דוגמאות נוספות: לבו נשרף מאהבה; עיני רנטגן; אשתי היא ממש מלאך; הוא געה בבכי; אדם לאדם זאב;  הוא נמר של ניר… ועוד ועוד.

בבתי-הספר לא מרבים לדון בנושא המטפורה. לכל היותר עושה זאת המורה לספרות, כשהיא מלמדת שירה וכך אנו מסיקים שהמטפורה הי