חזון אישי

מגדלור אימון אישי

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מגדלור אימון אישי
חזון אישי
 
"באין חזון יפרע עם" (משלי כ"ט,18)
 
"באין חזון יפרע עם" – "החזון הוא המחשבה על העתיד, על האידיאלים, על הדרך בה צועדים ועל האתגרים אותם רוצים להגשים. החזון הוא אשר מדביק את העם ומחזיק אותו. באין חזון – בלא מבט על העתיד, כל אחד צועד לעצמו והעם נפרע – מתפרק ומתפרד. אובדן החזון גרם לנפילתם של עמים רבים במהלך ההיסטוריה. גם אם ההווה טוב ומצליח, יש צורך בחזון ובלעדיו לא יכולה אומה להתקיים". (ראש ישיבת "מעלות").
וכפי שהים הגדול, כך כל טיפה בו. דהיינו – אם עם זקוק לחזון, כך נדרש כל אדם שהוא חלק מהעם הזה, לחזון אישי.
החזון האישי בנוי על ערכים ואמונות, שהן התשתית האישיותית של כל אדם, כשלצדם עקרונות הביצוע.
זהו משולש הבנוי על 3 צלעות: חזון-ערכים-ביצוע.
החזון הוא, אפוא, כוחה של הרוח, המושתת על ערכיו של האדם. לצידם נדרש ארגז הכלים של הביצוע, של היצירתיות – יצירתיות ההופכת משהו מופשט ואבסטרקטי למשהו מוחשי וקונקרטי.
שלושתם יחד – החזון הנובע מהערכים והיצירתיות שבביצועו, הפועלים בהרמוניה – הם כוח מנצח.
קצת על ערכים
הגדרות והסברים רבים ניתן למצוא למונח ערך. אני אוהב מכולם את ההגדרה של עמוס עוז:
"ערך הוא רעיון שאדם, או קבוצת אנשים, או חברת בני-אדם, מאמינים בו וחיים על-פיו, שעל-כן הם מסוגלים – באין דרך אחרת – גם להקריב את חייהם ובלבד שלא לאבד את טעם חייהם".
ובלשוננו – ערכים הם אותם דברים בהם האדם מאמין, המכוונים את התנהגותו והחלטותיו ובסופו של דבר תומכים בחזון שלו.
נהוג לחלק את הערכים לשתי קבוצות:
ערכים טרמינליים – נצחיים, כמו: שוויון, שלום, אהבה, אושר, חירות, אהבת העם והמולדת, יושר, צדק וכו'.
ערכים אינסטרומנטאליים – משמשים אותנו בדרך כלל למימוש מטרותינו, כמו: התחשבות בזולת, משמעת, נימוסים, טוב-לב, צניעות, נאמנות וכו'.
בבניית מפת הערכים האישית, על האדם להיות מאד ישר עם עצמו. הצהרות על קיום ערכים אינם משקפות תמיד התכוונות אליהם. על האדם להגדיר, אפוא, את הערכים התואמים אותו, אחרת הם עלולים להפוך לסיסמאות ריקות. חזון שאינו עולה בקנה אחד עם הערכים שהאדם חי לפיהם, לא יוביל בסיכומו של דבר למטרה, אלא רק יהווה מילכוד לאדם, יפתח ציניות כלפי עצמו וכלפי העולם.
ונחזור אל החזון
חזון אישי הוא תמונה או בבואה שאדם נושא בראשו ובלבו. הוא עשוי לנבוט בצורת רעיון עמום, אשר אט אט מתפתח למשהו ברור יותר ויותר, או שהוא מופיע פתאום כברק, או שהוא עולה מתוך החלטה האומרת – עלי למצוא את דרכי בחיים, עלי למצוא את הנתיב שלי, איך אעשה זאת?
היכולת להזות חזון ניתנה לכל אחד מאתנו ואין מדובר בהכרח ברעיונות גדולים ונשגבים.
חזונות אישיים של אנשים כוללים בדרך כלל היבטים העוסקים במשפחה, בקריירה, בארגון, בקהילה ואפילו בעולם.
החזון הוא כוח בעל עוצמה מרשימה הפועל בלב האדם.
האומנות של חיים מתוך חזון פירושה לעצב את החזון ברצינות, בהתלהבות, מתוך יושר פנימי, סבלנות ומחויבות ולשזור אותו בחיי היום-יום.
סוזן הרשלר, מטפסת הרים וכובשת פסגות, אשר בגיל 36 החליפה משרה בכירה מאד בעולם העסקים, בעולם טיפוס ההרים וההרצאות, מסבירה מה המשותף בין 2 עולמות אלו: "כללי היסוד זהים לחלוטין. השלב הראשון הוא הגדרת המשימה – צריך שיהיה לך חזון ברור לאן אתה הולך… אם אנחנו מתמסרים לחזון, הכול יצליח ולא חשוב אם מדובר באתגר עיסקי, ספורטיבי או אישי".
כיצד ניגש, אפוא, לבניית החזון האישי?
אותה תמונה, או בבואה, או רעיון אותו נושא האדם בלבו, אשר כאמור לעיל, מתפתח למשהו שעליו לממשו, עונה על שלוש שאלות: "מה?" "מדוע?" "כיצד?"
 
החזון (המטרות) – הוא ה"מה"? – תמונת העתיד שאנו מבקשים לשרטט. מוצע לנסחו בשנים שלושה משפטים שהם ה"מגדלור" ואח"כ לפצלו ליחידות קטנות – למספר מטרות. "אם תשמור על פילוח המשימה הגדולה לנתחים קטנים, לא משנה כמה גדול החלום – תגשים אותו". (סוזן הרשלר).
הנחות יסוד – הן ה"מדוע"? – זוהי תשובת האדם לשאלה – "לשם מה אני קיים"? הנחות יסוד הן ההצדקות למטרות. מציינות מדוע חשובה המטרה, על אילו ערכים היא עונה וכו'.
עקרונות ביצוע – הם ה"כיצד"? – כיצד נפעל הלכה למעשה, לשם מימוש המטרות, לשם הגשמת החזון. אילו עקרונות וערכים ינחונו ובאילו דרכי ביצוע ננקוט.
שלוש שאלות אלו – "מה"? "מדוע"? "כיצד"? משיבות על השאלה במה אני מאמין?
 ה"אני מאמין" שלי, הוא החזון שלי.
 
חשוב להוסיף – מתוך נסיוני עלי להדגיש, שפיתוח חזון אישי הוא תהליך, שיש לנתבו בסבלנות, ברגישות, בפתיחות, בתבונה, במקצועיות, לתת לו את הזמן להבשיל ואז לצאת אתו לעולם.
מאותו רגע שבו האדם מגבש וקובע את חזונו ומעלה אותו על הנייר, הוא מנכס אותו לעצמו, והחזון הופך לחלק מאישיותו, אשר עליו לפעול לפיו, להציגו בפני חברים, משפחה, בעבודה, בעסקים, לדבר עליו, לטפח אותו, לצרוב אותו ב-d.n.a  שלו, תמיד להתכוונן אליו ולהשאר במסלולו.
 יחד עם זה, יש להישאר פתוח להיזון חוזר ולתובנות ערכיים מהסביבה ומהעצמי. יש לחזור ולסקור את החזון מדי פעם ולבדוק התאמתו להתפתחות האישית, לעשיה האישית, למכשולים שבדרך, אולי אפילו להכניס שינוי נדרש פה ושם, הבהרות וכו'.
לעתים אנו נסוגים בדרכנו, לעתים עומדים על המקום. לא תמיד הדרך בנסיקה תלולה למעלה. בכל אלה חייבים להמשיך ולקיים את החזון, ללכת בעקבות הלב ולהאמין במימוש החזון ובכך שהוא ישרת את המטרות הגבוהות ביותר של בעל החזון.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

שפת גוף

הפגישה ששינתה את ההיסטוריה

ב – 15 בספטמבר 1938 נפגש היטלר עם ראש ממשלת בריטניה, בעקבות נאום משולח כל רסן בפני ועידת המפלגה הנאצית בנירנברג, בו השמיע הרודן איומים מפורשים לפגוע בצ'כוסלובקיה.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות עסקית

אידיאולוגיות גרעין בחברות בעלות-חזון (עיקרי הדברים)

בחברות הללו נמצאה האידיולוגיה עקבית ביותר מבחינה הסטורית (לאורך שנים רבות). צוות הניהול נבחר בהסתמך על ההתאמה לאידיולוגיה, אשר הופצה ברחבי החברה ונוצרה סביבה תרבות ארגונית תואמת – מטרות, אסטרטגיות, טקטיקות, תכנון ארגוני.

כמו-כן נמצא, שמידת האותנטיות של האידיולוגיה והעיקביות הפנימית שהחברה משיגה עם האידיולוגיה, חשובים יותר מאשר תוכן האידיולוגיה.
(מתוך "לנצח נבנו", ג'יימס קולינס וג'רי פוראס).

לקריאת המאמר