קונפליקט בין ערכים

למידה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

למידה

קונפליקט בין ערכים

בדברי כאן, הריני מנסה להתמודד עם שאלה זו, תוך הצגת דוגמאות של קונפליקטים כאלו, שאני נפגש בהם ב-אימון אישי וכאלו המלוות כל אחד מאתנו בחברה הישראלית.

אפתח במושג קונפליקט – קונפליקט הוא מצב של חוסר הסכמה, או חוסר התאמה, מצב של התנגשות – במקרה שלנון בין ערכים.

אביא גם את המושג דילמה – "דילמה הינו מונח המתייחס למצב בו קיימות שתי חלופות או יותר שיש לבחור ביניהן… דילמה יוצרת מצב של התלבטות בין האדם לבין עצמו והיא לרוב קשה מאד לפתרון… בדילמה מוסרית – ההתלבטות נובעת ממניעים הקשורים למצפון המתלבט ולקשיים בתפיסת המעשה הנכון בעיניו. הדילמה קיימת כאשר המתלבט מתקשה להחליט איזה חלופה מוסרית יותר."
(עפ"י ויקפדיה).

כיון שאני בא לדון כאן בקונפליקט בין ערכים ובקוד מוסרי של אדם, הרי שמושגים אלו חשובים להבנה.

לעתים קורה שאדם מתחבט בין קיום ערך אחד החשוב לו, אשר בעצם קיומו הוא סותר ערך אחר שגם הוא חשוב בעיניו. כלומר, האדם אינו יכול לממש את שני הערכים בו זמנית, עליו להכריע ביניהם, דהיינו: לקבוע סדרי עדיפויות ביניהם.

להלן מספר דוגמאות:

ארגון החורת על דגלו הן את אושרו של הפרט והן את מיקסום רווחי הארגון. במציאות, שני הערכים עלולים להתנגש, שכן מיקסום הרווחים עלול לבוא על חשבון אושרו של העובד, בדרישות המעביד לשעות עבודה ממושכות, לעמידה בתחרותיות קשה וכיו"ב.
אם קיים בארגון "קוד אתי" ו"חזון ארגוני", הם עשויים לסייע בהכרעה בקונפליקט כזה.

בצה"ל ייתכנו מצבים בהם יידרש מפקד להכריע בין הערך חיי אדם והערך דבקות במשימה.
במקרה זה ניתן להניח שצה"ל ישאל את השאלה, עד כמה ניתן לסכן חיי אדם בקרב או בעת אימונים?
מובן, שהכרעה ערכית במקרה כזה קשה מאד.
המסמך "רוח צה"ל" , שהוא תעודת הזהות הערכית של צה"ל, המצפן לאורו יתחנכו ויפעלו מפקדי וחיילי צה"ל, הוא שעשוי לסייע בהתמודדות עם דילמות ערכיות כאלו ואחרות.

במערכת החינוך עולה התנגשות בין ערך החירות – חירות ההורים לבחור את המוסד החינוכי המתאים לילדיהם, לבין ערך השוויון – שוויון ההזדמנויות של כל התלמידים במערכת החינוך במדינה דמוקרטית.
והקונפליקט – חירות הבחירה תביא ליצירת שתי קטגוריות של בתי"ס – בתי"ס איכותיים לילדי המעמד הבינוני והגבוה ובתי"ס פחות איכותיים – לילדי המעמד הנמוך, אשר איכות חינוכם ייפגם עקב כך ובעתיד, אולי תפגע גם היכולת התעסוקתית שלהם. בסופו, יוביל הדבר להיווצרות חברה ישראלית ריבודית ובלתי שוויונית.
על הממשלה והחברה הישראלית להעריך את המשקל והחשיבות של ערך החירות לעומת ערך השוויון וכך למצוא את דרך ההכרעה האולטימטיבית לדילמה זו.

תלמידה מגיעה ליועצת ביה"ס ומספרת לה סוד אודות יחסים מיניים שהיא מקיימת עם אדם מבוגר ממנה. היא מבקשת מהיועצת לא לספר דבר להוריה.
ליועצת יש קונפליקט בין שמירה על סודיות ובין הנאמנות למשפחה ולמדיניות ביה"ס.
אם קיים בביה"ס "אני מאמין" בית-ספרי, הוא יכול לסייע בפתרון דילמה זו.

* אדם מתקשה לבור לו את דרכו בין ערך התכנון לבין ערך הספונטאניות. שניהם ערכים החשובים לאדם בהתנהלות חייו, אך אם אכן יקפיד לתכנן כל מהלך ומהלך שלו וכל רגע מזמנו, איך יוכל לעתים לפעול ספונטאנית. מאידך, אם יחפש תמיד את הספונטאניות בחיים, לא יהיה לו מקום לתכנון רציונאלי.זהו אחד המקרים השכיחים ביותר ב- אימון אישי.

לאדם העומד בפני דילמה מוסרית, ישנה התלבטות קשה ונימוקים בעד ונגד האלטרנטיבות העולות, בצד קיום כל אחד מהערכים המתנגשים. הפתרון קשה ובדרך כלל אין פתרון בית-ספר, דהיינו: אין פתרון אחד, יחיד ומוסכם. לכן ההתלבטות קשה.

לכל אדם יש מערכת ערכים, על פיהם הוא מנהל את חייו. ההכרעה בין האלטרנטיבות מתבצעת על-פי "מאזן מוסרי" אישי – עד כמה, בסופו של דבר, העדפת ערך אחד על פני השני, פוגעת ברמת המוסר האישית של האדם.

פרופ' אבי רביצקי טוען שלאדם יש סולם של ערכים, יש היררכיה. ערכים יכולים לעמוד ולהתקיים בכפיפה אחת, אך לעתים עולה הצורך בהכרעה ביניהם ובהעדפת האחד על פני השני, והוא נותן דוגמה:
"האמת והשלום אהבו" – דהיינו: גם האמת וגם השלום הם ערכים חשובים בעיניו ובמרבית המקרים ניתן לקיים את שניהם, אך יש מצב נדיר של סתירה ביניהם ואז – אומר רביצקי – עלי להכריע ביניהם והכרעתי האישית – מותר לשקר מפני דרכי שלום. הנה: דילמה והכרעה.

עפ"י הפילוסוף תומס נייגל – יכול להיות מצב בו ערך אחד מקבל עדיפות על פני ערך אחר, אך זו לא תהיה בהכרח עדיפות מוחלטת, שכן בתנאים מסוימים תהיה עדיפות לערך אחד ובמקרים אחרים לערך אחר.
הדרך הראויה, אפוא, להכריע בין ערכים היא בעזרת שיקול דעת, כל מקרה לגופו.

לסיום אביא את דבריו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ בסוגיה זו:
"ההכרעה בין הערכים, היא עצמה הכרעה ערכית".

 

אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

מתכון לתקשורת :

שתי כוסות של הקשבה,
כוס וחצי של אהבה,
שתי כפיות של רגישות,
ועוד קמצוץ של נחישות,
כפית של פתיחות
במקום חופן מתיחות,
כף אחת של ויתור
וזה בעצם כל הסיפור.

מחממים את התנור לדרגת גשר,
משמנים תבנית בהסכמים ובקשר,
מוסיפים פירורים של תקשורת
אופים בחמימות ובחום עד בלי די
ובאו השלום והשלווה
למקומותינו- הלוואי!

רק אהבה תביא אהבה,

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

האיכר והאופה – סיפור על קבלה ונתינה

אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה.

ביום מן הימים התחיל לחשוד האופה  שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות.
התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד.

רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין.
בשעת המשפט שאל השופט את האיכר:
אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?
לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר

כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?
אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר:
יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם….

ככה זה גם בחיים:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר