בדברי כאן, הריני מנסה להתמודד עם שאלה זו, תוך הצגת דוגמאות של קונפליקטים כאלו, שאני נפגש בהם ב-אימון אישי וכאלו המלוות כל אחד מאתנו בחברה הישראלית.

אפתח במושג קונפליקט – קונפליקט הוא מצב של חוסר הסכמה, או חוסר התאמה, מצב של התנגשות – במקרה שלנון בין ערכים.

עבודה היא ערך מרכזי בחיינו, לכן כל איום עליה גורם לתחושות לחץ וחרדה.
לפי מחקרים בארץ ובעולם, כ-30% מהעובדים מדווחים על לחץ ממקור תעסוקתי כגורם מרכזי לתחושות של מתח ודחק נפשי בחיים. ("ידיעות אחרונות", "רק בריאות" 2.12.07)
                
מקום העבודה בעולם המודרני וההשגי, הוא, כאמור, מקור בלתי פוסק ללחצים. הוא אינו עוד אותו מקום בטוח כפי שהיה בעבר – יש בו אי ודאות וחוסר בטחון כלכלי. שעות עבודה רבות, אחריות כבדה, דרישות גבוהות מצד הממונים התובעניים. "השורה התחתונה" היא החשובה. השאלה המקובלת על הממונים היא:  מה מבחן התוצאה? הקשיים, הדרך, לא תמיד מעניינים את הממונים.
גם שינויים ארגוניים, המוכנסים חדשות לבקרים בעידן שלנו, כדי לשפר את העבודה ולייעלה, מעוררים תחושות לחץ רבות, שכן הבלתי מוכר נתפס כמאיים.
 

צו החדשנות – שום חלק קיים בשוק אינו בטוח כיום. שום אורך חיים של מוצר איננו ללא סוף. כך במחשבים, בהלבשה, בפוליסות ביטוח, בטיפול רפואי, בחבילות תיור בתוכנות שונות  ועוד.
התחרות משנה פני חברות, קורעת נתחים שלמים של עסקים מבוססים ומקפיצה עסקים חדשים, כשהיא משתמשת בנשק החדשנות. חברות עיסקיות מצטמקות ומתות, אלא אם כן, הן מסוגלות ליצור זרם בלתי פוסק של מוצרים חדשים.